‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   bg Притежателни местоимения 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шейсет и шест]

66 [sheyset i shest]

Притежателни местоимения 1

Pritezhatelni mestoimeniya 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בולגרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ аз – мой / свой / си az – moy / svoy / si 1
az-- -oy /--v---/--i az – moy / svoy / si
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Не мога да намеря моя ключ / своя ключ / ключа си. Ne moga da namerya moya klyuch / svoya klyuch / klyucha si. 1
N--m-ga-da ---ery--m-ya-kl-uc- --svoy- --y-ch - k--uc---si. Ne moga da namerya moya klyuch / svoya klyuch / klyucha si.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Не мога да намеря моя билет / своя билет / билета си. Ne moga da namerya moya bilet / svoya bilet / bileta si. 1
Ne m--- -a na-e--- -oy- -il-- --sv--a--i-e--------t---i. Ne moga da namerya moya bilet / svoya bilet / bileta si.
‫את / ה – שלך‬ ти – твой / свой / си ti – tvoy / svoy / si 1
ti-–-tvo- --svoy-/-si ti – tvoy / svoy / si
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Намери ли твоя ключ / своя ключ / ключа си? Nameri li tvoya klyuch / svoya klyuch / klyucha si? 1
Nam--i li tvo-a-----ch-------a -ly--h-/----u-ha-s-? Nameri li tvoya klyuch / svoya klyuch / klyucha si?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Намери ли твоя билет / своя билет / билета си? Nameri li tvoya bilet / svoya bilet / bileta si? 1
Na--ri--i-t---a -i-et / ----a bi------bile-a -i? Nameri li tvoya bilet / svoya bilet / bileta si?
‫הוא – שלו‬ той – негов / му toy – negov / mu 1
toy – n-g---- mu toy – negov / mu
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият ключ / ключът му? Znaesh li kyde ye negoviyat klyuch / klyuchyt mu? 1
Z--es--------e----negovi-a- -ly-c--/---y-chyt mu? Znaesh li kyde ye negoviyat klyuch / klyuchyt mu?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли къде е неговият билет / билетът му? Znaesh li kyde ye negoviyat bilet / biletyt mu? 1
Zn-e-h li-k--e -e n--ovi--t b--e- /-b---t-t m-? Znaesh li kyde ye negoviyat bilet / biletyt mu?
‫היא – שלה‬ тя – неин / й tya – nein / y 1
tya-- -e-n-/ y tya – nein / y
‫הכסף שלה אבד.‬ Нейните пари / парите й ги няма. Neynite pari / parite y gi nyama. 1
N-----e --ri /--a-it- ---i -ya-a. Neynite pari / parite y gi nyama.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Нейната кредитна карта / кредитната й карта също я няма. Neynata kreditna karta / kreditnata y karta syshcho ya nyama. 1
Ne-nat- ---di--a -a--a - -r--it---a-y-ka-t- --shc-o ---n--m-. Neynata kreditna karta / kreditnata y karta syshcho ya nyama.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш / ни nie – nash / ni 1
nie-–--as- /-ni nie – nash / ni
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашият дядо / дядо ни е болен. Nashiyat dyado / dyado ni ye bolen. 1
Nash--at d-ado - d------i -e b-len. Nashiyat dyado / dyado ni ye bolen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба / баба ни е здрава. Nashata baba / baba ni ye zdrava. 1
Na-hata b--a ---ab--n--y- z--a--. Nashata baba / baba ni ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш / ви vie – vash / vi 1
v-------sh / vi vie – vash / vi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашият баща / баща ви? Detsa, kyde ye vashiyat bashcha / bashcha vi? 1
Det-----yd--ye---s------bas---a ---a-hc-a --? Detsa, kyde ye vashiyat bashcha / bashcha vi?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, къде е вашата майка / майка ви? Detsa, kyde ye vashata mayka / mayka vi? 1
Det-a- -y-- y---ash--a-m--ka - m-y-a vi? Detsa, kyde ye vashata mayka / mayka vi?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬