‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   uk Присвійні займенники 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шістдесят шість]

66 [shistdesyat shistʹ]

Присвійні займенники 1

Prysviy̆ni zay̆mennyky 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אוקראינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ я – мій ya – miy̆ 1
y--- m--̆ ya – miy̆
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не можу знайти мого ключа. YA ne mozhu znay̆ty moho klyucha. 1
Y--ne-m---u z-ay̆t- ---o-k-y--ha. YA ne mozhu znay̆ty moho klyucha.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не можу знайти мого квитка. YA ne mozhu znay̆ty moho kvytka. 1
Y- ne-moz-u --ay--y moho -vyt-a. YA ne mozhu znay̆ty moho kvytka.
‫את / ה – שלך‬ ти – твій ty – tviy̆ 1
t- – -viy̆ ty – tviy̆
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ти знайшов твій ключ? Ty znay̆shov tviy̆ klyuch? 1
T- ---y̆s--v-------------? Ty znay̆shov tviy̆ klyuch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ти знайшов твій проїзний квиток? Ty znay̆shov tviy̆ proïznyy̆ kvytok? 1
Ty -n-y---ov tviy̆-p-----n-y̆ k-yt--? Ty znay̆shov tviy̆ proïznyy̆ kvytok?
‫הוא – שלו‬ він – його vin – y̆oho 1
vi--- y--ho vin – y̆oho
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаєш, де його ключ? Znayesh, de y̆oho klyuch? 1
Zn-y-s-, d- y-o---k--uc-? Znayesh, de y̆oho klyuch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаєш, де його проїзний квиток? Znayesh, de y̆oho proïznyy̆ kvytok? 1
Z---e-h,--- y̆oh----o---ny-- k--t-k? Znayesh, de y̆oho proïznyy̆ kvytok?
‫היא – שלה‬ вона – її vona – ïï 1
vona ---̈ï vona – ïï
‫הכסף שלה אבד.‬ Її грошей немає. Ïï hroshey̆ nemaye. 1
Ï-̈-h-o----̆--e-a--. Ïï hroshey̆ nemaye.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І її кредитної картки також немає. I ïï kredytnoï kartky takozh nemaye. 1
I -̈-̈ --e-y-n--̈-ka-t-- ----zh--em---. I ïï kredytnoï kartky takozh nemaye.
‫אנחנו – שלנו‬ ми – наш my – nash 1
my-- na-h my – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дідусь хворий. Nash didusʹ khvoryy̆. 1
N-sh--i-us--khvo--y̆. Nash didusʹ khvoryy̆.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуся здорова. Nasha babusya zdorova. 1
N-----babu--- --o-o--. Nasha babusya zdorova.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ви – ваш vy – vash 1
v--- -ash vy – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Діти, де ваш тато? Dity, de vash tato? 1
D--y- -e---sh-tato? Dity, de vash tato?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Діти, де ваша мама? Dity, de vasha mama? 1
Di-y- d---as-- --ma? Dity, de vasha mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬