‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ti ናይ ዋንነት ቃላት 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ሱሳንሽዱሽተን]

66 [susanishidushiteni]

ናይ ዋንነት ቃላት 1

nayi wanineti k’alati 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ኣነ - ናተይ ane - nateyi 1
a-e---n-te-i ane - nateyi
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። nateyi mefitiḥi sīneyo ። 1
n-tey--me-itiḥi sī-e---። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ። 1
n--ey- tīke---(t-kēt---)-sīne-- ። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫את / ה – שלך‬ ንስኻ - ናትካ nisiẖa - natika 1
n-si--a --na-ika nisiẖa - natika
‫מצאת את המפתח שלך?‬ መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? mefitiḥika reẖībikayo do? 1
m-f----̣i-a r--̱ībikay- --? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? tīkētika reẖībikayo do? 1
tī---i---reh-ī--k-y----? tīkētika reẖībikayo do?
‫הוא – שלו‬ ንሱ - ንሳ nisu - nisa 1
ni-- ---isa nisu - nisa
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? mefitiḥu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa? 1
me---i--- a-e-i kemi-elo-t-f-li--i-dī---? mefitiḥu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? tīkētu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa? 1
tīk-tu ab----ke-ize-- ---e--t’--d-ẖ-? tīkētu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫היא – שלה‬ ንሳ - ናታ nisa - nata 1
ni-- --nata nisa - nata
‫הכסף שלה אבד.‬ ገንዘባ ጠፊኡ። genizeba t’efī’u። 1
g---z--a t-e-ī’u። genizeba t’efī’u።
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። kiridīti karida‘wini t’efī’u። 1
ki-id-t--kar--a‘w--- t-e----። kiridīti karida‘wini t’efī’u።
‫אנחנו – שלנו‬ ንሕና - ናትና niḥina - natina 1
niḥ--- - --t-na niḥina - natina
‫סבא שלנו חולה.‬ ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። aboḥagona ḥamīmu alo። 1
a-o-̣ag-na-ḥ---mu -l-። aboḥagona ḥamīmu alo።
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። ‘abayina t’i‘ina alewa። 1
‘-b-y-na-t-i‘i-a-al-wa። ‘abayina t’i‘ina alewa።
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ንስኻትኩም - ናትኩም nisiẖatikumi - natikumi 1
ni-i-̱--iku-- - natik-mi nisiẖatikumi - natikumi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? k’oli‘u፥ babaẖumi abeyi alo? 1
k--li‘-፥---ba----- ---y- ---? k’oli‘u፥ babaẖumi abeyi alo?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? k’oli‘u፥ mamaẖumi abeyi ala? 1
k’oli‘-፥ ---aẖum- --ey- -l-? k’oli‘u፥ mamaẖumi abeyi ala?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬