‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   sr Присвојне заменице 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шездесет и шест]

66 [šezdeset i šest]

Присвојне заменице 1

Prisvojne zamenice 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ја – мој / моја / моје ja – moj / moja / moje 1
j- --m-j-- ---- - -o-e ja – moj / moja / moje
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Ја не могу наћи мој кључ. Ja ne mogu naći moj ključ. 1
Ja--e-mo-u-n------oj -l-u-. Ja ne mogu naći moj ključ.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Ја не могу наћи моју возну карту. Ja ne mogu naći moju voznu kartu. 1
Ja--- --gu n-ć- ---u--oz-- -artu. Ja ne mogu naći moju voznu kartu.
‫את / ה – שלך‬ ти – твој / твоја / твоје ti – tvoj / tvoja / tvoje 1
t- --t----/ --oja-/ -v-je ti – tvoj / tvoja / tvoje
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Јеси ли нашао твој кључ? Jesi li našao tvoj ključ? 1
J--i l--na-----voj k--uč? Jesi li našao tvoj ključ?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Јеси ли нашао твоју возну карту? Jesi li našao tvoju voznu kartu? 1
J-si-li-n--a--tvo----oz-u k--tu? Jesi li našao tvoju voznu kartu?
‫הוא – שלו‬ он – његов / његова / његово on – njegov / njegova / njegovo 1
o--– njego----nj---va /-n--govo on – njegov / njegova / njegovo
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаш ли где је његов кључ? Znaš li gde je njegov ključ? 1
Zn-š-li-gde--e --e--v -l-uč? Znaš li gde je njegov ključ?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаш ли где је његова возна карта? Znaš li gde je njegova vozna karta? 1
Z--š li gde-j--n-ego-a-vo--a-k---a? Znaš li gde je njegova vozna karta?
‫היא – שלה‬ она – њен / њена / њено ona – njen / njena / njeno 1
on--–---en /---e-a-/--j--o ona – njen / njena / njeno
‫הכסף שלה אבד.‬ Њен новац је нестао. Njen novac je nestao. 1
Nje- no-a--je -es--o. Njen novac je nestao.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Њена кредитна картица је такође нестала. Njena kreditna kartica je takođe nestala. 1
Nje-a-----i--a -art--- j- t-k-đe -e-----. Njena kreditna kartica je takođe nestala.
‫אנחנו – שלנו‬ ми – наш / наша / наше mi – naš / naša / naše 1
m--- n------a-a---naše mi – naš / naša / naše
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш деда је болестан. Naš deda je bolestan. 1
N-š --d- -e -ole----. Naš deda je bolestan.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бака је здрава. Naša baka je zdrava. 1
Naš- --ka -- ----va. Naša baka je zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ви – ваш / ваша / ваше vi – vaš / vaša / vaše 1
v--–-v-- - -a-a ---a-e vi – vaš / vaša / vaše
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Децо, где је ваш тата? Deco, gde je vaš tata? 1
D---,--de je--a- -ata? Deco, gde je vaš tata?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Децо, где је ваша мама? Deco, gde je vaša mama? 1
D-co,-gde -- ---a-mam-? Deco, gde je vaša mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬