‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   be Прыналежныя займеннікі 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шэсцьдзесят шэсць]

66 [shests’dzesyat shests’]

Прыналежныя займеннікі 1

Prynalezhnyya zaymennіkі 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני – שלי‬ я – мой ya – moy 1
ya-- moy ya – moy
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не знаходжу свайго ключа. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha. 1
Y---- ----hod----sv-y-- -l-u---. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не знаходжу свайго білета. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta. 1
Y- n--z-----d-h- -v---o-------. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta.
‫את / ה – שלך‬ ты – твой ty – tvoy 1
t--- t-oy ty – tvoy
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ты знайшоў свой ключ? Ty znayshou svoy klyuch? 1
T- zna-shou----y-klyu-h? Ty znayshou svoy klyuch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ты знайшоў свой білет? Ty znayshou svoy bіlet? 1
T--z----h-u s--y -і---? Ty znayshou svoy bіlet?
‫הוא – שלו‬ ён – яго en – yago 1
e- –-y--o en – yago
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго ключ? Ty vedaesh, dze yago klyuch? 1
T- -edae--- -----a----lyuch? Ty vedaesh, dze yago klyuch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго білет? Ty vedaesh, dze yago bіlet? 1
Ty vedaes---dze y--- --l-t? Ty vedaesh, dze yago bіlet?
‫היא – שלה‬ яна – яе yana – yaye 1
yana------e yana – yaye
‫הכסף שלה אבד.‬ Яе грошы прапалі. Yaye groshy prapalі. 1
Y-y--g--s---pra-al-. Yaye groshy prapalі.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І яе крэдытная картка таксама прапала. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala. 1
І y--- kr------y--kartka--a--am---r-p---. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala.
‫אנחנו – שלנו‬ мы – наш my – nash 1
m--- n--h my – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дзядуля хворы. Nash dzyadulya khvory. 1
Nas-----a--l-- k-vo-y. Nash dzyadulya khvory.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуля здаровая. Nasha babulya zdarovaya. 1
N-sh- -a-ulya-z-arovay-. Nasha babulya zdarovaya.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вы – ваш vy – vash 1
v--– v-sh vy – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваш тата? Dzetsі, dze vash tata? 1
Dzets-, -z--vash t-ta? Dzetsі, dze vash tata?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваша мама? Dzetsі, dze vasha mama? 1
D---s-- d-- v-sh- m-ma? Dzetsі, dze vasha mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬