‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ad ЕхьылIэгъэ цIэпапкIэхэр 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [тIокIищрэ хырэ]

66 [tIokIishhrje hyrje]

ЕхьылIэгъэ цIэпапкIэхэр 1

Eh'ylIjegje cIjepapkIjehjer 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני – שלי‬ сэ – сэсый sje – sjesyj 1
s-- –-s--syj sje – sjesyj
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ СиIункIыбзэ згъотыжьрэп. SiIunkIybzje zgotyzh'rjep. 1
S-I-----bzje --o--z------. SiIunkIybzje zgotyzh'rjep.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Сибилет згъотыжьрэп. Sibilet zgotyzh'rjep. 1
S-b--e- z-o--zh--j--. Sibilet zgotyzh'rjep.
‫את / ה – שלך‬ о – оуй o – ouj 1
o-– --j o – ouj
‫מצאת את המפתח שלך?‬ УиIункIыбзэ бгъотыжьыгъа? UiIunkIybzje bgotyzh'yga? 1
U-Iun---b-----g--y-h'yga? UiIunkIybzje bgotyzh'yga?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Уибилет бгъотыжьыгъа? Uibilet bgotyzh'yga? 1
Uib-l-t----t--h---a? Uibilet bgotyzh'yga?
‫הוא – שלו‬ ар (хъулъфыгъ) – ащ ий ar (hulfyg) – ashh ij 1
ar (--lf----- -shh-ij ar (hulfyg) – ashh ij
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Ащ (хъулъфыгъ) иIункIыбзэ зыдэщыIэр ошIа? Ashh (hulfyg) iIunkIybzje zydjeshhyIjer oshIa? 1
As-----u--y-- iI-nk-ybz-- --d-eshhyIj-r -s---? Ashh (hulfyg) iIunkIybzje zydjeshhyIjer oshIa?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Ащ (хъулъфыгъ) ибилет зыдэщыIэр ошIа? Ashh (hulfyg) ibilet zydjeshhyIjer oshIa? 1
A-h--(-u---g--i-i-et z---eshhyI--- os-I-? Ashh (hulfyg) ibilet zydjeshhyIjer oshIa?
‫היא – שלה‬ ар (бзылъфыгъ) – ащ ий ar (bzylfyg) – ashh ij 1
a- -bzylfyg- – -sh---j ar (bzylfyg) – ashh ij
‫הכסף שלה אבד.‬ Ащ (бзылъфыгъ) иахъщэхэр кIодыгъэх. Ashh (bzylfyg) iahshhjehjer kIodygjeh. 1
A----(bz-lf-g) --hs--jeh--r --o-ygje-. Ashh (bzylfyg) iahshhjehjer kIodygjeh.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Икредит карти щыIэп. Ikredit karti shhyIjep. 1
I--edi- -a-t----hy-j--. Ikredit karti shhyIjep.
‫אנחנו – שלנו‬ тэ – тэтый tje – tjetyj 1
t-e-- ---t-j tje – tjetyj
‫סבא שלנו חולה.‬ Титэтэжъ сымадж. Titjetjezh symadzh. 1
Titje-j-zh --ma-z-. Titjetjezh symadzh.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Тинанэ псау-тау. Tinanje psau-tau. 1
Ti-a-----sau---u. Tinanje psau-tau.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ шъо – шъошъуй sho – shoshuj 1
sho---s---h-j sho – shoshuj
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ КIэлэцIыкIухэр, шъуятэ тыдэ щыI? KIjeljecIykIuhjer, shujatje tydje shhyI? 1
K-j---ecIy---h--r,--h--atje-t-------h--? KIjeljecIykIuhjer, shujatje tydje shhyI?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ КIэлэцIыкIухэр, шъуянэ тыдэ щыI? KIjeljecIykIuhjer, shujanje tydje shhyI? 1
K---ljec-------e----h--a--- tydje-s-h--? KIjeljecIykIuhjer, shujanje tydje shhyI?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬