‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   mk Присвојни заменки 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шеесет и шест]

66 [shyeyesyet i shyest]

Присвојни заменки 1

Prisvoјni zamyenki 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני – שלי‬ јас – мој јas – moј 1
јas-- moј јas – moј
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот клуч. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch. 1
N-----a---a-g-o na-d-m m---- ----oјo- k-oo--. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot klooch.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Неможам да го најдам мојот / својот возен билет. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet. 1
Ny---ʐ-m -a--uo--a-d-m---ј-t-- svo-o- v----n-b-ly--. Nyemoʐam da guo naјdam moјot / svoјot vozyen bilyet.
‫את / ה – שלך‬ ти – твој ti – tvoј 1
t- –-t--ј ti – tvoј
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Го најде ли твојот / својот клуч? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch? 1
G-o na---e-li---oј---/ ----ot --o---? Guo naјdye li tvoјot / svoјot klooch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Го најде ли твојот / својот возен билет? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet? 1
G---n-јdy--li---o--t /-sv-јo---oz--- --ly-t? Guo naјdye li tvoјot / svoјot vozyen bilyet?
‫הוא – שלו‬ тој – негов toј – nyeguov 1
toј – n-eg--v toј – nyeguov
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот клуч? Znayesh li kadye ye nyeguoviot klooch? 1
Z--y--h li --d-------ye--o---t k-ooc-? Znayesh li kadye ye nyeguoviot klooch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаеш ли каде е неговиот возен билет? Znayesh li kadye ye nyeguoviot vozyen bilyet? 1
Znay--h-l- k--ye ye n-e-u----t-vozy-n -i-yet? Znayesh li kadye ye nyeguoviot vozyen bilyet?
‫היא – שלה‬ таа – нејзин taa – nyeјzin 1
taa - -----in taa – nyeјzin
‫הכסף שלה אבד.‬ Нејзините пари ги нема. Nyeјzinitye pari gui nyema. 1
N---zin----------g-i-n--m-. Nyeјzinitye pari gui nyema.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ А и нејзината кредитна картичка ја нема. A i nyeјzinata kryeditna kartichka јa nyema. 1
A-i -----i-a-a-k-yedit-a---r--ch-a -a -ye-a. A i nyeјzinata kryeditna kartichka јa nyema.
‫אנחנו – שלנו‬ ние – наш niye – nash 1
n--e---n-sh niye – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Нашиот дедо е болен. Nashiot dyedo ye bolyen. 1
N-shiot-dy-----e -ol--n. Nashiot dyedo ye bolyen.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Нашата баба е здрава. Nashata baba ye zdrava. 1
N--hata--a-- -- zdra--. Nashata baba ye zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вие – ваш viye – vash 1
v----– ---h viye – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашиот татко? Dyetza, kadye ye vashiot tatko? 1
Dy-tz-, k---e -e--ashio--tatk-? Dyetza, kadye ye vashiot tatko?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Деца, каде е вашата мајка? Dyetza, kadye ye vashata maјka? 1
Dye-z-,-k-d-- -- -asha-- ma-ka? Dyetza, kadye ye vashata maјka?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬