‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ky Ээлик ат атоочтор 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [алтымыш алты]

66 [алтымыш алты]

Ээлик ат атоочтор 1

Eelik at atooçtor 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קירגיזית נגן יותר
‫אני – שלי‬ мен - менин men - menin 1
men-- --nin men - menin
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Мен ачкычымды таба албай жатамын. Men açkıçımdı taba albay jatamın. 1
Me- -ç-ıç------a-a-albay ja---ın. Men açkıçımdı taba albay jatamın.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Билетимди таппай жатамын. Biletimdi tappay jatamın. 1
Bi-e---di---pp-y jata--n. Biletimdi tappay jatamın.
‫את / ה – שלך‬ сен - сенин sen - senin 1
s---- -en-n sen - senin
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ачкычыңды таптыңбы? Açkıçıŋdı taptıŋbı? 1
Aç---ı--- t-p--ŋ-ı? Açkıçıŋdı taptıŋbı?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Билетиңди таптыңбы? Biletiŋdi taptıŋbı? 1
Bi-e--ŋ---tapt---ı? Biletiŋdi taptıŋbı?
‫הוא – שלו‬ ал - анын al - anın 1
al---anın al - anın
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Анын ачкычы кайда экенин билесиңби? Anın açkıçı kayda ekenin bilesiŋbi? 1
Anı--a--ı-ı kayd--eke----b-l-siŋb-? Anın açkıçı kayda ekenin bilesiŋbi?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Анын билети кайда экенин билесиңби? Anın bileti kayda ekenin bilesiŋbi? 1
A-ın --l-t--k-yda ekeni--bile---bi? Anın bileti kayda ekenin bilesiŋbi?
‫היא – שלה‬ ал – анын al – anın 1
a----anın al – anın
‫הכסף שלה אבד.‬ Анын акчасы жоголду. Anın akçası jogoldu. 1
A-ın akças----g--d-. Anın akçası jogoldu.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Жана анын кредиттик картасы да жок. Jana anın kredittik kartası da jok. 1
Jana -------ed-t-i- -a--ası-da-j--. Jana anın kredittik kartası da jok.
‫אנחנו – שלנו‬ биз - биздин biz - bizdin 1
biz -------n biz - bizdin
‫סבא שלנו חולה.‬ Биздин чоң атабыз ооруп жатат. Bizdin çoŋ atabız oorup jatat. 1
B-z-in -------b---oo-u----tat. Bizdin çoŋ atabız oorup jatat.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Биздин чоң апабыздын ден соолугу жакшы. Bizdin çoŋ apabızdın den soolugu jakşı. 1
B-z--- --ŋ ---b-z--n ----so-lug- ---ş-. Bizdin çoŋ apabızdın den soolugu jakşı.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ силер - силердин siler - silerdin 1
siler-- --l-r--n siler - silerdin
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Балдар, силердин атаңар кайда? Baldar, silerdin ataŋar kayda? 1
B-lda-, -i-e--in--taŋ---k--d-? Baldar, silerdin ataŋar kayda?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Балдар, силердин апаңар кайда? Baldar, silerdin apaŋar kayda? 1
Bald--- s--e---- apaŋar-kay--? Baldar, silerdin apaŋar kayda?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬