‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   be Прошлы час 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [восемдзесят два]

82 [vosemdzesyat dva]

Прошлы час 2

Proshly chas 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Табе давялося выклікаць хуткую дапамогу? Tabe davyalosya vyklіkats’ khutkuyu dapamogu? 1
T-b--d------sy---yklі--ts’ kh--k-yu---pam---? Tabe davyalosya vyklіkats’ khutkuyu dapamogu?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Табе давялося выклікаць доктара? Tabe davyalosya vyklіkats’ doktara? 1
Ta---d-----os-a v-k-іka-s---ok---a? Tabe davyalosya vyklіkats’ doktara?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Табе давялося выклікаць паліцыю? Tabe davyalosya vyklіkats’ palіtsyyu? 1
Tabe da---lo--a -yk-іkats’ pal---y-u? Tabe davyalosya vyklіkats’ palіtsyyu?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ У Вас ёсць нумар тэлефона? У мяне ён толькі што быў. U Vas yosts’ numar telefona? U myane yon tol’kі shto byu. 1
U --s --sts’ --m-r--el---n---- -ya-e-y-n --l-----ht- ---. U Vas yosts’ numar telefona? U myane yon tol’kі shto byu.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ У Вас ёсць адрас? У мяне ён толькі што быў. U Vas yosts’ adras? U myane yon tol’kі shto byu. 1
U ----yo--s’-a---s? U m--ne--on ---’k----t- --u. U Vas yosts’ adras? U myane yon tol’kі shto byu.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ У Вас ёсць карта горада? У мяне яна толькі што была. U Vas yosts’ karta gorada? U myane yana tol’kі shto byla. 1
U---s-y--ts- kar-a go-ada- U mya-e y-n- --l-kі-s--o----a. U Vas yosts’ karta gorada? U myane yana tol’kі shto byla.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Ён прыйшоў своечасова? Ён не мог прыйсці своечасова. En pryyshou svoechasova? YOn ne mog pryystsі svoechasova. 1
E- p----h-u---oe--a---a--Y----e m-g-pry---sі--voech---v-. En pryyshou svoechasova? YOn ne mog pryystsі svoechasova.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Ён знайшоў шлях? Ён не мог знайсці шлях. En znayshou shlyakh? YOn ne mog znaystsі shlyakh. 1
E---na--h-u---lya--? --n -e-m-----ays--і-s--y---. En znayshou shlyakh? YOn ne mog znaystsі shlyakh.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Ён цябе зразумеў? Ён не мог мяне зразумець. En tsyabe zrazumeu? YOn ne mog myane zrazumets’. 1
En--sya-e -ra---e-- Y-- ne -og myane z-a-u--ts-. En tsyabe zrazumeu? YOn ne mog myane zrazumets’.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Чаму ты не мог прыйсці своечасова? Chamu ty ne mog pryystsі svoechasova? 1
Ch-mu-t---- --g -r-ysts- s-oe---sova? Chamu ty ne mog pryystsі svoechasova?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Чаму ты не мог знайсці шлях? Chamu ty ne mog znaystsі shlyakh? 1
Cha-- t---e mog -nay--sі----ya--? Chamu ty ne mog znaystsі shlyakh?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Чаму ты не мог яго зразумець? Chamu ty ne mog yago zrazumets’? 1
Cha-u--y -- --g-yago---a-u-e--’? Chamu ty ne mog yago zrazumets’?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Я не мог / не магла прыйсці своечасова, бо не было аўтобуса. Ya ne mog / ne magla pryystsі svoechasova, bo ne bylo autobusa. 1
Ya--e--o- ---e---gl- -r-y--sі-svoe-h----a--bo--- b--o---------. Ya ne mog / ne magla pryystsі svoechasova, bo ne bylo autobusa.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Я не мог / не магла знайсці шлях, бо ў мяне не было карты горада. Ya ne mog / ne magla znaystsі shlyakh, bo u myane ne bylo karty gorada. 1
Y--n--m-- /-----a-l- zna----- --l--k-- b--- m--ne -e ---- k-r-y gorad-. Ya ne mog / ne magla znaystsі shlyakh, bo u myane ne bylo karty gorada.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Я не мог / не магла яго зразумець, бо музыка была вельмі гучная. Ya ne mog / ne magla yago zrazumets’, bo muzyka byla vel’mі guchnaya. 1
Ya-ne mog - -- m-g---y-g----azu--t--------uzyka--y-a --l--і -u--n--a. Ya ne mog / ne magla yago zrazumets’, bo muzyka byla vel’mі guchnaya.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Мне давялося ўзяць таксі. Mne davyalosya uzyats’ taksі. 1
Mn--da-y-l-sya--zy---’-t-k-і. Mne davyalosya uzyats’ taksі.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Мне давялося купіць карту горада. Mne davyalosya kupіts’ kartu gorada. 1
M-e -avyal--y----pіt-’-k---u--orada. Mne davyalosya kupіts’ kartu gorada.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Я быў / была вымушаны / вымушана выключыць радыё. Ya byu / byla vymushany / vymushana vyklyuchyts’ radye. 1
Ya -y----b--a vy---h-ny-/ v-m-s-ana -yk--u-h-t----ady-. Ya byu / byla vymushany / vymushana vyklyuchyts’ radye.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + בלארוסית (1-100) MP3 בלארוסית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬