‫שיחון‬

he ‫לצרוך – לרצות‬   »   uk потребувати – хотіти

‫69 [שישים ותשע]‬

‫לצרוך – לרצות‬

‫לצרוך – לרצות‬

69 [шістдесят дев’ять]

69 [shistdesyat devʺyatʹ]

потребувати – хотіти

potrebuvaty – khotity

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אוקראינית נגן יותר
‫אני צריך / ה מיטה.‬ Мені потрібне ліжко. Meni potribne lizhko. 1
M--i-po---b-e l--hk-. Meni potribne lizhko.
‫אני רוצה לישון.‬ Я хочу спати. YA khochu spaty. 1
Y--k-o--u --aty. YA khochu spaty.
‫יש כאן מיטה?‬ Тут є ліжко? Tut ye lizhko? 1
T-t-y- ---hko? Tut ye lizhko?
‫אני צריך / ה מנורה.‬ Мені потрібна лампа. Meni potribna lampa. 1
M-ni--o-r-bna -a--a. Meni potribna lampa.
‫אני רוצה לקרוא.‬ Я хочу читати. YA khochu chytaty. 1
Y--k---hu ---t--y. YA khochu chytaty.
‫יש כאן מנורה?‬ Чи є тут лампа? Chy ye tut lampa? 1
C-- y- -ut-----a? Chy ye tut lampa?
‫אני צריך / ה טלפון.‬ Мені потрібен телефон. Meni potriben telefon. 1
M--- potri-e- -e-efo-. Meni potriben telefon.
‫אני רוצה לטלפן.‬ Я хочу зателефонувати. YA khochu zatelefonuvaty. 1
YA-kh-ch- -ate-ef-n-v-ty. YA khochu zatelefonuvaty.
‫יש כאן טלפון?‬ Тут є телефон? Tut ye telefon? 1
Tu- ye --l-f-n? Tut ye telefon?
‫אני צריך / ה מצלמה.‬ Мені потрібний фотоапарат. Meni potribnyy̆ fotoaparat. 1
Meni----r-b------o--a-a-at. Meni potribnyy̆ fotoaparat.
‫אני רוצה לצלם.‬ Я хочу фотографувати. YA khochu fotohrafuvaty. 1
Y- ---ch- f-toh---uvat-. YA khochu fotohrafuvaty.
‫יש כאן מצלמה?‬ Тут є фотоапарат? Tut ye fotoaparat? 1
T-------otoapa--t? Tut ye fotoaparat?
‫אני צריך / ה מחשב.‬ Мені потрібен комп’ютер. Meni potriben kompʺyuter. 1
M-n--pot-iben------y-ter. Meni potriben kompʺyuter.
‫אני רוצה לשלוח אי-מייל.‬ Я хочу послати повідомлення електронною поштою. YA khochu poslaty povidomlennya elektronnoyu poshtoyu. 1
Y--kh-c-u p-sl----pov--o-l--n-a---e----n---u--os----u. YA khochu poslaty povidomlennya elektronnoyu poshtoyu.
‫יש כאן מחשב?‬ Чи є тут комп’ютер? Chy ye tut kompʺyuter? 1
Ch---e --t ko-p----e-? Chy ye tut kompʺyuter?
‫אני צריך / ה עט.‬ Мені потрібна кулькова ручка. Meni potribna kulʹkova ruchka. 1
Meni----ribn--kul---va ru--k-. Meni potribna kulʹkova ruchka.
‫אני רוצה לכתוב משהו.‬ Я хочу дещо написати. YA khochu deshcho napysaty. 1
Y- -ho-hu-de-hch--n---s-t-. YA khochu deshcho napysaty.
‫יש כאן דף נייר ועט?‬ Тут є аркуш паперу і кулькова ручка? Tut ye arkush paperu i kulʹkova ruchka? 1
Tu--y- a-ku---pa-e---i k-lʹ-o-a -u-h-a? Tut ye arkush paperu i kulʹkova ruchka?

‫תרגומי מכונה‬

‫מי שרוצה לתרגם טקסטים צריך לשלם הרבה כסף.‬ ‫מתורגמים או מתרגמים מקצועיים הם די יקרים.‬ ‫ולמרות זאת הבנת שפות אחרות היא חשובה יותר ויותר.‬ ‫מדעני מחשב ובלשני משחב רוצים לפתור את הבעיה הזו.‬ ‫הם עובדים כבר הרבה זמן על פיתור כלי תרגום.‬ ‫נכון להיום, יש הרבה תוכנות כאלה.‬ ‫אך איכות תרגומי המכונה היא לעתים קרובות לא כל כך טובה.‬ ‫אך המתכנתים לא אשמים בכך!‬ ‫שפות הן מבנים מאוד מסובכים.‬ ‫אך מחשבים מבוססים על עקרונות מתמטיים פשוטים.‬ ‫ולכן הם לא תמיד יכולים לעבד שפות בצורה נכונה.‬ ‫תוכנת תרגום חייבת ללמד את כל השפה.‬ ‫בכדי לעשות את זה, מומחים צריכים להכניס אליה אלפי מילים וחוקים שונים.‬ ‫וזה למעשה בלתי אפשרי.‬ ‫יותר פשוט לתת למחשב לחשב מספרים.‬ ‫הוא טוב בלעשות את זה!‬ ‫מחשב יכול לחשב אלו שילובים יותר תדירים.‬ ‫הוא מזהה למשל, אלו מילים נמצאות בדרך כלל אחת ליד השנייה.‬ ‫ולכן צריך להכניס למחשב טקסטים בשפות שונות.‬ ‫וכך הוא לומד את מה טיפוסי יותר או פחות לשפות מסוימות.‬ ‫השיטה הסטטיסטית הזו תשפר תרגומי מכונה.‬ ‫אך מחשבים לא יוכלו להחליף בני אדם.‬ ‫אף מכונה לא יכולה לחקות את מרכזי השפה במוח האנושי.‬ ‫אז למתרגמים ומתורגמנים תהיה עבודה לעוד הרבה זמן!‬ ‫בעתיד, יוכלו מחשבים לתרגם טקסטים פשוטים.‬ ‫לעומת זאת, שירים, שירה וספרות צריכים אלמנט חי.‬ ‫הם חיים בעזרת ההרגשה האנושית לשפה.‬ ‫וזה גם טוב ככה...‬