‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   hy գնումներ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [հիսունչորս]

54 [hisunch’vors]

գնումներ

gnumner

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ Ես ուզում եմ մի նվեր գնել: Yes uzum yem mi nver gnel 1
Ye--u-um y-- -i-n----gn-l Yes uzum yem mi nver gnel
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ Բայց ոչ թանկ: Bayts’ voch’ t’ank 1
Bay-s----ch’-t--nk Bayts’ voch’ t’ank
‫אולי תיק יד?‬ Միգուցե մի պայուսա՞կ: Miguts’ye mi payusa՞k 1
Mig----y--m--p-yusa՞k Miguts’ye mi payusa՞k
‫באיזה צבע?‬ Ո՞ր գույնն եք ուզում: VO՞r guynn yek’ uzum 1
V-՞r----nn y-k--u-um VO՞r guynn yek’ uzum
‫שחור, חום או לבן?‬ Սև՞, մոխրագու՞յն, թե՞ սպիտակ: Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak 1
Sev՞----kh-ag--y-, -’ye----itak Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak
‫גדול או קטן?‬ Փո՞քր թե մե՞ծ: P’vo՞k’r t’ye me՞ts 1
P’--՞-’----ye-me՞-s P’vo՞k’r t’ye me՞ts
‫אפשר לראות אותו?‬ Կարելի՞ է սա տեսնեմ: Kareli՞ e sa tesnem 1
K-r--i--e-s- -e-n-m Kareli՞ e sa tesnem
‫האם הוא עשוי מעור?‬ Սա կաշվի՞ց է: Sa kashvi՞ts’ e 1
S- kashv-՞----e Sa kashvi՞ts’ e
‫או מחומרים סינטטים?‬ Թե՞ արհեստական կաշվից: T’ye՞ arhestakan kashvits’ 1
T’--՞ -r-estak-- -a---i-s’ T’ye՞ arhestakan kashvits’
‫ודאי שמעור.‬ Կաշվե իհարկե: Kashve iharke 1
Kas--- i-a--e Kashve iharke
‫האיכות טובה במיוחד.‬ Սա հատկապես լավ որակի է: Sa hatkapes lav voraki e 1
Sa---t----s lav-voraki-e Sa hatkapes lav voraki e
‫והמחיר באמת מציאה.‬ Եվ պայուսակը իսկապես շատ էժան է: Yev payusaky iskapes shat ezhan e 1
Ye----yu-a-- -sk-p-s s--t--z--- e Yev payusaky iskapes shat ezhan e
‫זה מוצא חן בעיני.‬ Սա ինձ դուր է գալիս: Sa indz dur e galis 1
Sa-indz---- e g-l-s Sa indz dur e galis
‫אני אקנה אותו.‬ Սա վերցնում եմ: Sa verts’num yem 1
S--v--t-’n-- --m Sa verts’num yem
‫אפשר יהיה להחליף?‬ Կարո՞ղ եմ փոխանակել: Karo՞gh yem p’vokhanakel 1
K-r--gh yem-p’v-kha-ak-l Karo՞gh yem p’vokhanakel
‫בודאי.‬ Իհարկե: Iharke 1
Ih---e Iharke
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ Մենք որպես նվեր կփաթեթավորենք: Menk’ vorpes nver kp’at’yet’avorenk’ 1
M-nk--vor--- -ver-kp-a---e--a---en-’ Menk’ vorpes nver kp’at’yet’avorenk’
‫הקופה נמצאת שם.‬ Այնտեղ դրամարկղն է: Ayntegh dramarkghn e 1
Ay--egh--ra-ar-g---e Ayntegh dramarkghn e

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ארמנית (1-100) MP3 ארמנית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬