‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   hy թվեր

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [յոթ]

7 [yot’]

թվեր

t’ver

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ Ես հաշվում եմ: Yes hashvum yem 1
Y---hash--m---m Yes hashvum yem
‫אחת, שתים, שלוש‬ մեկ, երկու, երեք mek, yerku, yerek’ 1
me-, -e---, ----k’ mek, yerku, yerek’
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ Ես հաշվում եմ մինչև երեքը: Yes hashvum yem minch’yev yerek’y 1
Ye----shv-- ----minch-y-------k-y Yes hashvum yem minch’yev yerek’y
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ Ես շարունակում եմ հաշվել: Yes sharunakum yem hashvel 1
Ye- sh-r-na--m -e- ha--vel Yes sharunakum yem hashvel
‫ארבע, חמש, שש, չորս, հինգ, վեց ch’vors, hing, vets’ 1
c-’----, -in-,-----’ ch’vors, hing, vets’
‫שבע, שמונה, תשע‬ յոթ, ութ, ինը yot’, ut’, iny 1
yot’--u-’- iny yot’, ut’, iny
‫אני סופר / ת.‬ Ես հաշվում եմ: Yes hashvum yem 1
Y-s -as-v-m--em Yes hashvum yem
‫את / ה סופר / ת.‬ Դու հաշվում ես: Du hashvum yes 1
Du-ha-hv---y-s Du hashvum yes
‫הוא סופר.‬ Նա հաշվում է: Na hashvum e 1
N--h-sh----e Na hashvum e
‫אחת. הראשון.‬ մեկ- առաջինը mek- arrajiny 1
m-k- -rrajiny mek- arrajiny
‫שתיים. השני.‬ երկու - երկրորդը yerku - yerkrordy 1
y--ku - y----or-y yerku - yerkrordy
‫שלוש. השלישי.‬ երեք - երրորդը yerek’ - yerrordy 1
ye-ek’ - y-r--rdy yerek’ - yerrordy
‫ארבע. הרביעי.‬ չորս - չորրորդը ch’vors - ch’vorrordy 1
c----r----ch-v----rdy ch’vors - ch’vorrordy
‫חמש. החמישי.‬ հինգ - հինգերորդը hing - hingerordy 1
hing-- h--g-----y hing - hingerordy
‫שש. השישי.‬ վեց - վեցերորդը vets’ - vets’yerordy 1
v-ts’---vets-y-r-rdy vets’ - vets’yerordy
‫שבע. השביעי.‬ յոթ - յոթերորդը yot’ - yot’yerordy 1
yo-’-- yot-y-r--dy yot’ - yot’yerordy
‫שמונה. השמיני.‬ ութ - ութերորդը ut’ - ut’yerordy 1
ut’ - ---ye-or-y ut’ - ut’yerordy
‫תשע. התשיעי.‬ ինը- իներորդը iny- inerordy 1
i-y- in-----y iny- inerordy

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬