‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 1‬   »   hy բարդ ստորադասական 1

‫94 [תשעים וארבע]‬

‫מילות חיבור 1‬

‫מילות חיבור 1‬

94 [իննսունչորս]

94 [innsunch’vors]

բարդ ստորադասական 1

bard storadasakan 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫חכה / י עד שיפסיק לרדת גשם.‬ Սպասիր, մինչև անձրևը դադարի: Spasir, minch’yev andzrevy dadari 1
Sp-s-r,-mi----y-v -ndzr-vy--ada-i Spasir, minch’yev andzrevy dadari
‫חכה / י עד שאסיים.‬ Սպասիր, մինչև ես պատրաստ լինեմ: Spasir, minch’yev yes patrast linem 1
S-asi-- min----ev ye- -at---t---nem Spasir, minch’yev yes patrast linem
‫חכה / י עד שהוא יחזור.‬ Սպասիր, մինչև ես հետ վերադառնամ: Spasir, minch’yev yes het veradarrnam 1
S---i-,-m-n-h---v -e---e----r-d-rrn-m Spasir, minch’yev yes het veradarrnam
‫אני ממתין / ה שהשיער שלי יתייבש.‬ Ես սպասում եմ, մինչև մազերս չորանան: Yes spasum yem, minch’yev mazers ch’voranan 1
Y---spas-m-y-m,--i---’--v m--------------an Yes spasum yem, minch’yev mazers ch’voranan
‫אני ממתין / ה שהסרט יסתיים.‬ Ես սպասում եմ, մինչև ֆիլմը ավարտվի: Yes spasum yem, minch’yev filmy avartvi 1
Y-s --a-u--y-m, m--ch-ye---il-- a-a--vi Yes spasum yem, minch’yev filmy avartvi
‫אני ממתין / ה שהרמזור יתחלף לירוק.‬ Ես սպասում եմ, մինչև լուսանշանը կանաչ լինի: Yes spasum yem, minch’yev lusanshany kanach’ lini 1
Yes-s-a--m ---,-min-h’-e--lus-n-h--y --na-h- -ini Yes spasum yem, minch’yev lusanshany kanach’ lini
‫מתי את / ה נוסע / ת לחופשה?‬ Ե՞րբ ես արձակուրդի գնում: Ye՞rb yes ardzakurdi gnum 1
Y-՞-b--e---rdz----di---um Ye՞rb yes ardzakurdi gnum
‫עוד לפני תחילת חופשת הקיץ?‬ Ամառային արձակուրդներից առա՞ջ: Amarrayin ardzakurdnerits’ arra՞j 1
Am-rr-yi---rd-ak-r----its- -r--՞j Amarrayin ardzakurdnerits’ arra՞j
‫כן, אפילו לפני תחילת חופשת הקיץ.‬ Այո, մինչև ամառային արձակուրդների սկսվելը: Ayo, minch’yev amarrayin ardzakurdneri sksvely 1
Ay-, m---h’-e- -m-r----n--rd-ak-r-n----sk-v--y Ayo, minch’yev amarrayin ardzakurdneri sksvely
‫תקן / י את הגג לפני תחילת החורף.‬ Վերանորոգիր տանիքը, մինչև ձմռան սկիզբը: Veranorogir tanik’y, minch’yev dzmrran skizby 1
V-r-n-----r----i--y- --nc----- --m------ki-by Veranorogir tanik’y, minch’yev dzmrran skizby
‫שטוף / שטפי ידיים לפני שתשב / י לשולחן.‬ Լվա ձեռքերդ, մինչ դու սեղան նստես: Lva dzerrk’yerd, minch’ du seghan nstes 1
L-a dz-rr----rd----nc-’--u-se-----ns-es Lva dzerrk’yerd, minch’ du seghan nstes
‫סגור / סגרי את החלון לפני שתצא / י.‬ Փակիր լուսամուտը, մինչև դու գնաս: P’akir lusamuty, minch’yev du gnas 1
P-a--- -u-amu--- ----h-yev-------s P’akir lusamuty, minch’yev du gnas
‫מתי תחזור / תחזרי הביתה?‬ Ե՞րբ ես տուն գալիս: Ye՞rb yes tun galis 1
Y-՞-b -es-t---gal-s Ye՞rb yes tun galis
‫אחרי השיעור?‬ Դասից հետո՞: Dasits’ heto՞ 1
D-s--s’-h--o՞ Dasits’ heto՞
‫כן, לאחר תום השיעור.‬ Այո, դասից հետո: Ayo, dasits’ heto 1
A--, -a--t-- ---o Ayo, dasits’ heto
‫אחרי התאונה הוא לא יכול היה יותר לעבוד.‬ Վթարից հետո նա այլևս չկարողացավ աշխատել: Vt’arits’ heto na aylevs ch’karoghats’av ashkhatel 1
Vt---it-’ he-o ------e-- ---karo-h-t--a- ----h--el Vt’arits’ heto na aylevs ch’karoghats’av ashkhatel
‫אחרי שהוא פוטר מהעבודה הוא עזב לאמריקה.‬ Աշխատանքը կորցնելուց հետո նա մեկնեց Ամերիկա: Ashkhatank’y korts’neluts’ heto na meknets’ Amerika 1
A-h-hat--k-y--o---’n--u--- h----na ----ets’-Amerika Ashkhatank’y korts’neluts’ heto na meknets’ Amerika
‫אחרי שהוא עבר לאמריקה הוא התעשר.‬ Ամերիկա մեկնելուց հետո նա հարստացավ: Amerika mekneluts’ heto na harstats’av 1
Am---ka mekn-l---’-------------ta---av Amerika mekneluts’ heto na harstats’av

‫איך לומדים שתי שפות בו זמנית‬

‫שפות זרות נהיות לחשובות יותר ויותר.‬ ‫הרבה אנשים לומדים שפה זרה.‬ ‫אבל יש הרבה שפות מעניינות בעולם.‬ ‫ולכן יש אנשים שלומדים יותר משפה אחת בו זמנית.‬ ‫זאת בדרך כלל לא בעיה אצל ילדים הגדלים עם שתי שפות.‬ ‫מוחם לומד את שתי השפות בצורה אוטומטית.‬ ‫כשהם מתבגרים, אז הם יודעים מה שייך לכל שפה.‬ ‫דו-שפתיים מכירים את המאפיינים המיוחדים של שתי השפות.‬ ‫אצל מבוגרים זה אחרת.‬ ‫הם לא יכולים ללמוד שתי שפות בו זמנית כל כך בקלות.‬ ‫מי שלומד שתי שפות בו זמנית, צריך לשים לב לכמה חוקים.‬ ‫תחילה, זה חשוב להשוות בין שתי השפות.‬ ‫שפות השייכות לאותה משפחת שפות דומות בדרך כלל אחת לשנייה.‬ ‫וזה יכול לגרום לבלבולים.‬ ‫ולכן הגיוני לנתח את שתי השפות בצורה קפדנית.‬ ‫אפשר למשל לעשות רשימה.‬ ‫ובה אפשר לכתוב את הדברים הדומים והשונים בין שתי השפות.‬ ‫כך צריך המוח להתעסק בצורה אינטנסיבית עם שתי השפות.‬ ‫והוא זוכר את המאפיינים הייחודיים של שתי השפות בצורה טובה יותר.‬ ‫צריך גם לבחור בתיקיות ובצבעים שונים לשפות השונות.‬ ‫זה עוזר בהפרדת ברורה יותר של השפות.‬ ‫זה אחרת כשלומדים שפות שלא דומות אחת לשנייה.‬ ‫בשפות לא דומות אין סכנת בלבול.‬ ‫כאן יש את סכנת השוואת השפות אחת לשנייה!‬ ‫הכי טוב אם משווים את השפות השונות לשפת האם.‬ ‫המוח לומד בצורה יעילה יותר כשהוא מזהה ניגודים.‬ ‫גם חשוב ללמוד את שתי השפות בצורה שווה מבחינת השקעה.‬ ‫באופן תיאורטי לא באמת אכפת למוח איזו שפה הוא לומד...‬