‫שיחון‬

he ‫עבר 1‬   »   hy անցյալ 1

‫81 [שמונים ואחת]‬

‫עבר 1‬

‫עבר 1‬

81 [ութանասունմեկ]

81 [ut’anasunmek]

անցյալ 1

ants’yal 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫לכתוב‬ գրել grel 1
g--l grel
‫הוא כתב מכתב.‬ Նա նամակ գրեց: Na namak grets’ 1
N-----ak-gr---’ Na namak grets’
‫והיא כתבה גלויה.‬ Եվ նա բացիկ գրեց: Yev na bats’ik grets’ 1
Yev-na-----’i--g-ets’ Yev na bats’ik grets’
‫לקרוא‬ կարդալ kardal 1
kar--l kardal
‫הוא קרא מגזין.‬ Նա կարդում էր ամսագիրը: Na kardum er amsagiry 1
N- -ard-m--- a-sagiry Na kardum er amsagiry
‫והיא קראה ספר.‬ Եվ նա կարդում էր մի գիրք: Yev na kardum er mi girk’ 1
Ye- n--k---um ----i gi-k’ Yev na kardum er mi girk’
‫לקחת‬ վերցնել verts’nel 1
v---s--el verts’nel
‫הוא לקח סיגריה.‬ Նա մի սիգարետ վերցրեց: Na mi sigaret verts’rets’ 1
N---- s---re- -e--s--e--’ Na mi sigaret verts’rets’
‫והיא לקחה חתיכת שוקולד.‬ Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց: Na mi ktor shokolad verts’rets’ 1
Na----k-o- sh-k--a-------’-et-’ Na mi ktor shokolad verts’rets’
‫הוא לא היה נאמן אבל היא הייתה נאמנה.‬ Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ: Na anhavatarim er yeghel, isk na havatarim 1
Na---h---ta-im-e- y-g-el,------a ha-ata-im Na anhavatarim er yeghel, isk na havatarim
‫הוא היה עצלן אבל היא הייתה חרוצה.‬ Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր: Na tsuyl er yeghel, isk na janaser er 1
N------l ----e--el---sk-n--j-n---- -r Na tsuyl er yeghel, isk na janaser er
‫הוא היה עני אבל היא הייתה עשירה.‬ Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ: Na aghk’at er, isk na harust 1
Na---hk--t---,--s-----h--ust Na aghk’at er, isk na harust
‫לא היה לו כסף רק חובות.‬ Նա փող չուներ, այլ պարտքեր: Na p’vogh ch’uner, ayl partk’yer 1
N- p’-o-- ----ner----- ----k--er Na p’vogh ch’uner, ayl partk’yer
‫לא היה לו מזל אלא ביש מזל.‬ Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն: Na hajoghut’yun ch’uner, ayl dzakhordut’yun 1
N- ha----ut-y-n c--u-e-- -y- dza-h-rdu-’-un Na hajoghut’yun ch’uner, ayl dzakhordut’yun
‫הוא לא הצליח, רק נכשל.‬ Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն: Na ch’uner hajoghut’yun, ayl anhajoghut’yun 1
N--c----er--ajoghu--y-n- -y----hajo---t’-un Na ch’uner hajoghut’yun, ayl anhajoghut’yun
‫הוא לא היה מרוצה, אלא לא מרוצה.‬ Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ: Na goh ch’er, ayl dzhgoh 1
N--g-h----e-,-a-- ---goh Na goh ch’er, ayl dzhgoh
‫הוא לא היה מאושר אלא לא מאושר.‬ Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ: Na yerjanik ch’er, ayl dzhbakht 1
Na -e-j--i---h-er,--yl-d--b-kht Na yerjanik ch’er, ayl dzhbakht
‫הוא לא היה נחמד, אלא לא נחמד.‬ Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի: Na hamakreli ch’er, ayl hakakreli 1
Na----a-re-i -h’er, ayl--a--k---i Na hamakreli ch’er, ayl hakakreli

‫איך ילדים לומדים לדבר נכון‬

‫אנחנו מתחילים לתקשר עם אחרים מהשנייה שאנחנו נולדים בה.‬ ‫תינוקות בוכים כשהם רוצים משהו.‬ ‫בגיל של כמה חודשים הם כבר יכולים להגיד כמה מילים פשוטות.‬ ‫בגיל שנתיים הם מתחילים להגיד משפטים המורכבים משלוש מילים.‬ ‫אי אפשר להשפיע על מתי ילדים מתחילים לדבר.‬ ‫אך אפשר להשפיע על כמה טוב ילדים לומדים את שפת האם שלהם!‬ ‫לשם כך, צריך לשים לב לכמה דברים.‬ ‫>הכי חשוב הוא שלילד הלומד תהיה תמיד מוטיבציה.‬ ‫הוא צריך לדעת שהוא עושה הישג כשהוא מדבר.‬ ‫תינוקות אוהבים חיוכים בתור משוב חיובי.‬ ‫ילדים גדולים יותר מחפשים את הדיאלוג עם הסביבה שלהם.‬ ‫הם מונחים על ידי השפה של האנשים בקרבתם.‬ ‫היכולות הלשוניות של ההורים והמחנכים הם חשובים.‬ ‫ילדים גם צריכים ללמוד שהשפה היא משהו בעל ערך!‬ ‫אך הם צריכים תמיד ליהנות מהתהליך.‬ ‫קריאה בקול מראה לילדים עד כמה השפה יכולה להיות מרתקת.‬ ‫הורים צריכים לעשות כמה שיותר דברים עם הילדים שלהם.‬ ‫כשילד חווה הרבה דברים אז הוא גם הולך לדבר עליהם.‬ ‫ילדים הגדלים עם שתי שפות צריכים חוקים נוקשים.‬ ‫הם צריכים לדעת באיזו שפה הם ידברו עם מי.‬ ‫כך יכול מוחם ללמוד איך להבדיל בין שתי השפות.‬ ‫שפת הילדים משתנה כשהם מגיעים לבית הספר.‬ ‫הם לומדים שפה מדוברת חדשה.‬ ‫חשוב שההורים ישימו לב לאיך שהילד שלהם מדבר.‬ ‫מחקרים מוכיחים שהשפה הראשונה משאירה את חותמה במוח לתמיד.‬ ‫מה שאנחנו לומדים כילדים מלווה אותנו לחיים שלמים.‬ ‫מי שלומד את שפת האם שלו בצורה טובה כילד, מרוויח מכך אחר כך.‬ ‫הוא לומד דברים חדשים מהר יותר וטוב יותר - ולא רק שפות זרות...‬