‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   hy ինչ որ բան սիրել

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [յոթանասուն]

70 [yot’anasun]

ինչ որ բան սիրել

inch’ vor ban sirel

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ՈՒզու՞մ եք ծխել: Uzu՞m yek’ tskhel 1
Uzu---y-k-----h-l Uzu՞m yek’ tskhel
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ ՈՒզու՞մ եք պարել: Uzu՞m yek’ parel 1
Uz--m-yek- -a--l Uzu՞m yek’ parel
‫את / ה רוצה לטייל?‬ ՈՒզու՞մ եք զբոսնել: Uzu՞m yek’ zbosnel 1
Uz-՞m-y--’ -b--nel Uzu՞m yek’ zbosnel
‫אני רוצה לעשן.‬ Ես ուզում եմ ծխել: Yes uzum yem tskhel 1
Ye- uzum---- -s---l Yes uzum yem tskhel
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ Ծխախոտ ուզու՞մ ես: Tskhakhot uzu՞m yes 1
T------ot -zu-- --s Tskhakhot uzu՞m yes
‫הוא רוצה אש.‬ Նա վառիչ է ուզում: Na varrich’ e uzum 1
N--v---ic---- ---m Na varrich’ e uzum
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ Նա ինչ որ բան է ուզում խմել: Na inch’ vor ban e uzum khmel 1
Na i--h---or ban --u-------el Na inch’ vor ban e uzum khmel
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ Ես ուզում եմ ինչ որ բան ուտել: Yes uzum yem inch’ vor ban utel 1
Y-s-------e--in-h- v-----n-u--l Yes uzum yem inch’ vor ban utel
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ Ես ուզում եմ մի քիչ հանգստանալ: Yes uzum yem mi k’ich’ hangstanal 1
Y-s-uz----e--mi-k-i-h’--ang-t---l Yes uzum yem mi k’ich’ hangstanal
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան հարցնել: Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban harts’nel 1
Ye- u--m y-m-D--- -n--- ----b---h-r-s’--l Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban harts’nel
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան խնդրել: Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban khndrel 1
Ye- -zu---em--zez --ch---or --n k--d-el Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban khndrel
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ հրավիրել: Yes uzum yem Dzez hravirel 1
Y-- --um -e- -zez -ra----l Yes uzum yem Dzez hravirel
‫מה תרצה / י?‬ Ներեցեք, ի՞նչ եք ուզում: Nerets’yek’, i՞nch’ yek’ uzum 1
Neret-’y---,-i՞nc-- y-k’ uz-m Nerets’yek’, i՞nch’ yek’ uzum
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ Սուրճ ուզու՞մ եք: Surch uzu՞m yek’ 1
Sur-h----՞m ye-’ Surch uzu՞m yek’
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ Թե՞ ավելի լավ է թեյ: T’ye՞ aveli lav e t’yey 1
T’ye------- lav-e--’--y T’ye՞ aveli lav e t’yey
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ Մենք ուզում ենք տուն գնալ: Menk’ uzum yenk’ tun gnal 1
M--k’ --u- ----’--u-----l Menk’ uzum yenk’ tun gnal
‫תרצו מונית?‬ Տաքսի ուզու՞մ եք: Tak’si uzu՞m yek’ 1
T---s- u-u՞m ---’ Tak’si uzu՞m yek’
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ Նրանք ուզում են զանգահարել: Nrank’ uzum yen zangaharel 1
N-an-- -z-- yen -a--aharel Nrank’ uzum yen zangaharel

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ארמנית (1-100) MP3 ארמנית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬