‫שיחון‬

he ‫ספורט‬   »   hy սպորտ

‫49 [ארבעים ותשע]‬

‫ספורט‬

‫ספורט‬

49 [քառասունինը]

49 [k’arrasuniny]

սպորտ

sport

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫את / ה עוסק / ת בספורט?‬ Սպորտով զբաղվու՞մ ես: Sportov zbaghvu՞m yes 1
Sportov--bag--u՞m--es Sportov zbaghvu՞m yes
‫כן, אני מוכרח / ה להיות בתנועה.‬ Այո, ինձ շարժվել է պետք: Ayo, indz sharzhvel e petk’ 1
Ay-- i-d--s----h--- --p--k’ Ayo, indz sharzhvel e petk’
‫כן, אני הולך / ת למכון כושר.‬ Ես գնում եմ սպորտի ակումբ: Yes gnum yem sporti akumb 1
Y-s -n-- -em-sporti aku-b Yes gnum yem sporti akumb
‫אנחנו משחקים כדורגל.‬ Մենք ֆուտբոլ ենք խաղում: Menk’ futbol yenk’ khaghum 1
M---- --tb-l -en---k-a--um Menk’ futbol yenk’ khaghum
‫אנחנו שוחים לפעמים.‬ Մեկ մեկ լողում ենք: Mek mek loghum yenk’ 1
Me- mek l-g--m--e--’ Mek mek loghum yenk’
‫או אנחנו רוכבים על אופניים.‬ Կամ հեծանիվ ենք քշում: Kam hetsaniv yenk’ k’shum 1
Kam---tsa--- ye-k’---sh-m Kam hetsaniv yenk’ k’shum
‫בעיר שלנו יש אצטדיון כדורגל.‬ Մեր քաղաքում ֆուտբոլի ստադիոն կա: Mer k’aghak’um futboli stadion ka 1
Mer --a-h--’um -ut--l--st-di----a Mer k’aghak’um futboli stadion ka
‫יש גם בריכת שחייה וסאונה.‬ Կա մի լողավազան շոգեբաղնիքով: Ka mi loghavazan shogebaghnik’ov 1
Ka-----oghavazan-sho-e--g-n-k’ov Ka mi loghavazan shogebaghnik’ov
‫ויש גם מגרש גולף.‬ Եվ մի գոլֆի դաշտ կա: Yev mi golfi dasht ka 1
Ye-----g---i -as-- -a Yev mi golfi dasht ka
‫מה יש בטלוויזיה?‬ Ի՞նչ կա հեռուստացույցով: I՞nch’ ka herrustats’uyts’ov 1
I-nc---ka-he--usta-s-uy----v I՞nch’ ka herrustats’uyts’ov
‫כרגע משודר משחק כדורגל.‬ Հիմա ֆուտբոլի խաղ է: Hima futboli khagh e 1
H--- f-----i -h--h e Hima futboli khagh e
‫נבחרת גרמניה משחקת נגד נבחרת בריטניה.‬ Գերմանական թիմը խաղում է անգլիական թիմի դեմ: Germanakan t’imy khaghum e angliakan t’imi dem 1
Ge-manaka---’imy -ha------ --------- t’i-i--em Germanakan t’imy khaghum e angliakan t’imi dem
‫מי מנצח?‬ Ո՞վ է հաղթում: VO՞v e haght’um 1
VO՞v-- h--h---m VO՞v e haght’um
‫אין לי מושג.‬ Ես չգիտեմ: Yes ch’gitem 1
Y-s-c-’g--em Yes ch’gitem
‫כרגע תיקו.‬ Այս պահին ոչ ոքի է: Ays pahin voch’ vok’i e 1
Ay---a-in v---- v-----e Ays pahin voch’ vok’i e
‫השופט בלגי.‬ Մրցավարը բելգիացի է: Mrts’avary belgiats’i e 1
M--s’ava-- be--iat-’i e Mrts’avary belgiats’i e
‫יש בעיטת פנדל.‬ Հիմա տուգանային տասնմեկ մետրանոց է: Hima tuganayin tasnmek metranots’ e 1
H-ma-t--anayi- ta-n--k-m--r-nots- e Hima tuganayin tasnmek metranots’ e
‫שער! אחת אפס!‬ Գոլ!Մեկ-զրո: Gol!Mek-zro 1
G-l-M-k---o Gol!Mek-zro

‫רק מילים חזקות שורדות!‬

‫מילים נדירות משתנות בתדירות גבוהה יותר מזו של מילים שמשתמשים בהן הרבה.‬ ‫דבר שיכול להיות קשור בחוקי האבולוציה.‬ ‫גנים שכיחים משתנים פחות במהלך הזמן.‬ ‫הם יציבים יותר בצורתם.‬ ‫וכנראה שאותו דבר חל על מילים!‬ ‫בדקו פעלים בשפה האנגלית במסגרת מחקר אחד.‬ ‫ולשם כך השוו החוקרים בין צורות חדשות וישנות של פעלים שונים.‬ ‫באנגלית, עשרת הפעלים השכיחים ביותר הם לא-סדירים.‬ ‫רוב הפעלים האחרים הם סדירים.‬ ‫בימי הביניים היו רוב הפעלים לא-סדירים.‬ ‫ורוב הפעלים הלא-סדירים נהפכו מאז לפעלים סדירים.‬ ‫בעוד כ-300 שנה כמעט ולא יהיו פעלים לא-סדירים בשפה האנגלית.‬ ‫מחקרים אחרים גם מראים, ששפות נבחרות בדיוק כמו גנים.‬ ‫חוקרים השוו בין מילים שכיחות משפות שונות.‬ ‫במהלך המחקר, הם בחרו מילים דומות אחת לשנייה ועם אותה משמעות.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל המילה water, Wasser, vatten .‬ ‫למילים אלה יש את אותו השורש, ולכן הן דומות אחת לשנייה.‬ ‫בגלל שהן מילים חשובות אז משתמשים בהן לעתים קרובות בכל השפות.‬ ‫הן יכלו לשמור על הצורה שלהן - והן דומות אחת לשנייה עד היום.‬ ‫מילים חשובות פחות משתנות מהר יותר.‬ ‫הן מוחלפות במילים אחרות.‬ ‫דרך כך, מילים נדירות בשפות שונות הן שונות אחת מהשנייה.‬ ‫עוד לא ממש מובן למה מילים נדירות משתנות.‬ ‫ייתכן שמשתמשים בהן או מבטאים אותן בצורה לא נכונה.‬ ‫הסיבה לכך היא שהדוברים לא ממש מכירים אותן.‬ ‫אבל יכול להיות שמילים חשובות חייבות להישאר כמות שהן.‬ ‫כי רק אז יכולים כולם להבין אותן בצורה נכונה.‬ ‫כי מילים הן שם בכדי שיבינו אותן...‬