‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   ti ምግዛእ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [ሓምሳንኣርባዕተን]

54 [ḥamisani’ariba‘iteni]

ምግዛእ

migiza’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ ኣነ ሓደ ህያብ ክገዝእ ደልየ። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye። 1
a---h-ad-----a-i--ig-zi-i ---iye። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye።
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ ግን ኣዝዩ ክቡር ዘይኮነ። gini aziyu kiburi zeyikone። 1
gi---a-iyu-k-b--- z---k-ne። gini aziyu kiburi zeyikone።
‫אולי תיק יד?‬ ምናልባት ናይ ኢድ ሳንጣ? minalibati nayi īdi sanit’a? 1
m---l-b-t-----i-īd- s--i---? minalibati nayi īdi sanit’a?
‫באיזה צבע?‬ ኣየናይ ሕብሪ ደሊኹም? ayenayi ḥibirī delīẖumi? 1
ay--ayi-h-i---- --līh--mi? ayenayi ḥibirī delīẖumi?
‫שחור, חום או לבן?‬ ጸሊም፣ ቡናዊ ወይ ጻዕዳ? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida? 1
t-’e-------u---ī--e-i---’--ida? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida?
‫גדול או קטן?‬ ዓባይ ወይ ንእሽቶይ? ‘abayi weyi ni’ishitoyi? 1
‘a--yi---y--ni’ish--o-i? ‘abayi weyi ni’ishitoyi?
‫אפשר לראות אותו?‬ ክርእያ እኽእል ዲየ? kiri’iya iẖi’ili dīye? 1
kiri’--a --̱-’i-i ----? kiri’iya iẖi’ili dīye?
‫האם הוא עשוי מעור?‬ ካብ ብቆርበት ድያ? kabi bik’oribeti diya? 1
k-b---ik’-----t---iy-? kabi bik’oribeti diya?
‫או מחומרים סינטטים?‬ ወይስ ካብ ብላስቲክ ዓይነት ኢያ? weyisi kabi bilasitīki ‘ayineti īya? 1
weyis-----i------i-ī-- ‘ayi-e-i ī--? weyisi kabi bilasitīki ‘ayineti īya?
‫ודאי שמעור.‬ ብቆርበት እምበር ከመይ ደኣ። bik’oribeti imiberi kemeyi de’a። 1
b-k’or-beti--m--e-- -e-----d-’-። bik’oribeti imiberi kemeyi de’a።
‫האיכות טובה במיוחד.‬ እዚ ሓደ ኣዝዩ ብሉጽ እዩ። izī ḥade aziyu biluts’i iyu። 1
i-ī h-a---a-iy----l-t--i i-u። izī ḥade aziyu biluts’i iyu።
‫והמחיר באמת מציאה.‬ ዋጋ ናይታ ሳንጣ ይ ኢድ ብጣዕሚ ሕሱር እዩ። waga nayita sanit’a yi īdi bit’a‘imī ḥisuri iyu። 1
w-ga ---it-----i-’a -- --i--it---im--ḥis--i i--። waga nayita sanit’a yi īdi bit’a‘imī ḥisuri iyu።
‫זה מוצא חן בעיני.‬ ደስ ኢላትኒ ኣላ። desi īlatinī ala። 1
d--i ------ī---a። desi īlatinī ala።
‫אני אקנה אותו.‬ ክወስዳ እየ። kiwesida iye። 1
kiwe-i-a---e። kiwesida iye።
‫אפשר יהיה להחליף?‬ ምናልባት ከ ክቕይራ እኽእል ዲየ ? minalibati ke kiḵ’iyira iẖi’ili dīye ? 1
minalibati -e---k---yira----i-i-i-d-ye ? minalibati ke kiḵ’iyira iẖi’ili dīye ?
‫בודאי.‬ ከመይ ደኣ። kemeyi de’a። 1
keme------a። kemeyi de’a።
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ ከም ህያብ ጌርና ክንዕሽጎ ኢና። kemi hiyabi gērina kini‘ishigo īna። 1
ke-- hi-a-------na-ki-i--s---- --a። kemi hiyabi gērina kini‘ishigo īna።
‫הקופה נמצאת שם.‬ ካሳ ኣብቲ ንየው ኢዩ ዘሎ። kasa abitī niyewi īyu zelo። 1
ka-a-a-it--n--e-i-īyu-z-lo። kasa abitī niyewi īyu zelo።

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬