‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   hy պետք է

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [յոթանասուներկու]

72 [yot’anasunerku]

պետք է

petk’ e

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ պետք է petk’ e 1
pe-k- e petk’ e
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ Ես պիտի նամակ ուղարկեմ: Yes piti namak ugharkem 1
Y-s ---- -am-k------k-m Yes piti namak ugharkem
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ Ես պիտի հյուրանոցը վճարեմ: Yes piti hyuranots’y vcharem 1
Ye- pi---h-ur--o-s-y-v-harem Yes piti hyuranots’y vcharem
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ Դու պետք է առավոտը շուտ արթնանաս: Du petk’ e arravoty shut art’nanas 1
D- -e-k- e ar-a--t- ---- ---’na--s Du petk’ e arravoty shut art’nanas
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ Դու պետք է շատ աշխատես: Du petk’ e shat ashkhates 1
Du -e--- - s-a- as-k-ates Du petk’ e shat ashkhates
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ Դու պետք է ճշտապահ լինես: Du petk’ e chshtapah lines 1
Du-----’ ----sh--pa- ----s Du petk’ e chshtapah lines
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ Նա պիտի մեքենան լիցքավորի: Na piti mek’yenan lits’k’avori 1
N- pi-i---k--enan --ts---a--ri Na piti mek’yenan lits’k’avori
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ Նա պետք է մեքենան նորոգի: Na petk’ e mek’yenan norogi 1
N- ----’ - m------an -oro-i Na petk’ e mek’yenan norogi
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ Նա պետք է մեքենան լվանա: Na petk’ e mek’yenan lvana 1
Na --t---e-m--’y-n-- l-a-a Na petk’ e mek’yenan lvana
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ Նա պետք է գնումներ կատարի: Na petk’ e gnumner katari 1
Na-pe--’-- g--mne- ka-ari Na petk’ e gnumner katari
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ Նա պետք է բնակարանը հավաքի: Na petk’ e bnakarany havak’i 1
Na-p-t-- ----a---a-- hav--’i Na petk’ e bnakarany havak’i
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ Նա պետք է լվացքը լվանա: Na petk’ e lvats’k’y lvana 1
Na-pe-k- - -----’k’---va-a Na petk’ e lvats’k’y lvana
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ Մենք պետք է շուտով դպրոց գնանք: Menk’ petk’ e shutov dprots’ gnank’ 1
M---’ p--k- e -h-t-v ------’ --an-’ Menk’ petk’ e shutov dprots’ gnank’
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ Մենք պետք է շուտով աշխատանքի գնանք: Menk’ petk’ e shutov ashkhatank’i gnank’ 1
M--k’ ---k’-e-shu--- as--h-t--k-i g-an-’ Menk’ petk’ e shutov ashkhatank’i gnank’
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ Մենք պետք է շուտով բժշկի գնանք: Menk’ petk’ e shutov bzhshki gnank’ 1
M-n-- ----’----hu--- b-h--ki g--nk’ Menk’ petk’ e shutov bzhshki gnank’
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ Դուք պետք է ավտոբուսին սպասեք: Duk’ petk’ e avtobusin spasek’ 1
Duk- pe-k--e a-tobus-n---a---’ Duk’ petk’ e avtobusin spasek’
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ Դուք պետք է գնացքին սպասեք: Duk’ petk’ e gnats’k’in spasek’ 1
Du-’-p---’-e -na-----in -p---k’ Duk’ petk’ e gnats’k’in spasek’
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ Դուք պետք է տաքսիին սպասեք: Duk’ petk’ e tak’siin spasek’ 1
Duk’-p--k’ ---ak--i-- s-a-ek’ Duk’ petk’ e tak’siin spasek’

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ארמנית (1-100) MP3 ארמנית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬