‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   hy ինչ որ բան հիմնավորել 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [յոթանասունվեց]

76 [yot’anasunvets’]

ինչ որ բան հիմնավորել 2

inch’ vor ban himnavorel 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ Ինչու՞ չեիր եկել: Inch’u՞ ch’yeir yekel 1
I-c--u- --’-eir ---el Inch’u՞ ch’yeir yekel
‫הייתי חולה.‬ Ես հիվանդ էի: Yes hivand ei 1
Ye--h--and ei Yes hivand ei
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei 1
Ye- ch’--- ye-el, vo--vhe------s-h---n- -i Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei
‫מדוע היא לא באה?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Inch’u՞ ch’er na yekel 1
In-h-u՞ --’er-n- -e-el Inch’u՞ ch’er na yekel
‫היא הייתה עייפה.‬ Նա հոգնած էր: Na hognats er 1
Na ---n--s er Na hognats er
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er 1
N------r-----l- vo-o-h-t-v--a h--n--s-er Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er
‫מדוע הוא לא בא?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Inch’u՞ ch’er na yekel 1
I-ch’-՞ --’e---a ye--l Inch’u՞ ch’er na yekel
‫לא התחשק לו.‬ Նա հաճույք չուներ: Na hachuyk’ ch’uner 1
Na----hu-k’ -h’-n-r Na hachuyk’ ch’uner
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner 1
Na-ch-e- y-ke-,-v-r-veh-t-- -a--ac-u--- c----er Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner
‫מדוע לא באתם / ן?‬ Ինչու՞ չեիք եկել: Inch’u՞ ch’yeik’ yekel 1
I-c-’u՞ c--yeik- -e-el Inch’u՞ ch’yeik’ yekel
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մեր մեքենան փչացել էր: Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er 1
Me--m--’---a- p-c--ats-ye--er Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er 1
Me-k- c-----k--y--el- --r-v--tev--e---e--ye-a- --c-’at-’-el--r Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫מדוע האנשים לא באו?‬ Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: Inch’u՞ ch’ein mardik yekel 1
I-ch’u՞ c--ei- --rd-k-ye--l Inch’u՞ ch’ein mardik yekel
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք գնացքից էին ուշացել: Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel 1
N--n-- gn-t-----t-’ --n us---s---l Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel 1
Nran-’ ch’-i--yeke-,--or-vhet-- --at--k---s--e-n--s-at-’y-l Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫מדוע לא באת?‬ Ինչու՞ չէիր եկել: Inch’u՞ ch’eir yekel 1
I-c-’-՞--h’ei- ye--l Inch’u՞ ch’eir yekel
‫היה לי אסור.‬ Ինձ չէր կարելի: Indz ch’er kareli 1
I--z--h’-----r-li Indz ch’er kareli
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli 1
Yes-c---- y-k-l,-voro-h--e- --dz c---r kar-li Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ארמנית (1-100) MP3 ארמנית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬