‫שיחון‬

he ‫מותר משהו ‬   »   hy թույլատրել, կարելի է

‫73 [שבעים ושלוש]‬

‫מותר משהו ‬

‫מותר משהו ‬

73 [յոթանասուներեք]

73 [yot’anasunerek’]

թույլատրել, կարելի է

t’uylatrel, kareli e

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫כבר מותר לך לנהוג במכונית?‬ Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է մեքենա վարել: K’yez arden t’uylatrvu՞m e mek’yena varel 1
K’--z -rd-n--’-y-at----m-----k’yena--a--l K’yez arden t’uylatrvu՞m e mek’yena varel
‫כבר מותר לך לשתות אלכוהול?‬ Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է ալկոհոլ խմել: K’yez arden t’uylatrvu՞m e alkohol khmel 1
K’ye--ar-e- t-u-lat-v-՞m-e-a----o--khm-l K’yez arden t’uylatrvu՞m e alkohol khmel
‫כבר מותר לך לנסוע לבד לחול?‬ Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է մենակ արտասահման գնալ: K’yez arden t’uylatrvu՞m e menak artasahman gnal 1
K--e----d---t’uy-a--v-՞- - -e--k-a--asah-an-gn-l K’yez arden t’uylatrvu՞m e menak artasahman gnal
‫מותר‬ թույլատրել, կարելի է t’uylatrel, kareli e 1
t----at---,-kare---e t’uylatrel, kareli e
‫מותר לנו לעשן כאן?‬ Կարո՞ղ ենք այստեղ ծխել: Karo՞gh yenk’ aystegh tskhel 1
Karo-g- --n-’ --s-e-- tskh-l Karo՞gh yenk’ aystegh tskhel
‫מותר לעשן כאן?‬ Կարելի՞ է այստեղ ծխել: Kareli՞ e aystegh tskhel 1
K-r---՞ ----steg- t---el Kareli՞ e aystegh tskhel
‫אפשר לשלם בכרטיס אשראי?‬ Կարելի՞ է վարկային քարտով վճարել: Kareli՞ e varkayin k’artov vcharel 1
K-r-li՞ --v--k--in -’---o- ---arel Kareli՞ e varkayin k’artov vcharel
‫אפשר לשלם בצ’ק?‬ Կարելի՞ է չեկերով վճարել: Kareli՞ e ch’yekerov vcharel 1
K-----՞-- --’y--er---vc-a-el Kareli՞ e ch’yekerov vcharel
‫מותר לשלם במזומן בלבד?‬ Կարելի՞ է միայն կանխիկ վճարել: Kareli՞ e miayn kankhik vcharel 1
K--e--- - --a-- k--k-i----h--el Kareli՞ e miayn kankhik vcharel
‫מותר לי לטלפן?‬ Կարելի՞ է զանգահարել: Kareli՞ e zangaharel 1
Ka-el-- - za--ah--el Kareli՞ e zangaharel
‫אפשר לשאול משהו?‬ Կարելի՞ է ինչ որ բան հարցնել: Kareli՞ e inch’ vor ban harts’nel 1
K-reli- e--nc-- -or--a- -arts---l Kareli՞ e inch’ vor ban harts’nel
‫אפשר לומר משהו?‬ Կարելի՞ է ինչ որ բան ասել: Kareli՞ e inch’ vor ban asel 1
Ka----- -----h---or ban----l Kareli՞ e inch’ vor ban asel
‫אסור לו לישון בפארק.‬ Նրան չի կարելի քնել այգում: Nran ch’i kareli k’nel aygum 1
N-an -------re---k’-el aygum Nran ch’i kareli k’nel aygum
‫אסור לו לישון במכונית.‬ Նրան չի կարելի քնել մեքենայում: Nran ch’i kareli k’nel mek’yenayum 1
N-an--h-- -ar-l- k’ne---ek-ye-ay-m Nran ch’i kareli k’nel mek’yenayum
‫אסור לו לישון בתחנת הרכבת.‬ Նրան չի կարելի քնել կայարանում: Nran ch’i kareli k’nel kayaranum 1
Nr-- ch-i-ka--l----n-----yar-num Nran ch’i kareli k’nel kayaranum
‫אנחנו יכולים לשבת?‬ Կարելի՞ է նստել: Kareli՞ e nstel 1
K-r-li--e n-t-l Kareli՞ e nstel
‫אפשר לקבל את התפריט?‬ Կարելի՞ է մենյուն ստանանք: Kareli՞ e menyun stanank’ 1
K---l-՞---m-n-un s-a-a-k’ Kareli՞ e menyun stanank’
‫אפשר לשלם בנפרד?‬ Կարելի՞ է առանձին վճարենք: Kareli՞ e arrandzin vcharenk’ 1
Kareli՞-----ran--i-----ar---’ Kareli՞ e arrandzin vcharenk’

‫איך המוח לומד מילים חדשות‬

‫מוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות.‬ ‫מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים.‬ ‫אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע.‬ ‫רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח.‬ ‫אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות.‬ ‫עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים.‬ ‫קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק.‬ ‫למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם.‬ ‫אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת.‬ ‫לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן.‬ ‫כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון.‬ ‫הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות.‬ ‫לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים.‬ ‫כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה.‬ ‫אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו.‬ ‫במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי.‬ ‫דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים.‬ ‫כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר.‬ ‫>לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו.‬ ‫אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד.‬ ‫כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב.‬ ‫מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה.‬ ‫ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו.‬ ‫כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו.‬ ‫ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים.‬ ‫אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים.‬ ‫מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים!‬