‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   ad Зыгорэ пшIоигъон

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [тIокIищрэ пшIырэ]

70 [tIokIishhrje pshIyrje]

Зыгорэ пшIоигъон

Zygorje pshIoigon

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ Тутын уешъо пшIоигъуа? Tutyn uesho pshIoigua? 1
Tu--------o---hI-----? Tutyn uesho pshIoigua?
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ Укъашъо пшIоигъуа? Ukasho pshIoigua? 1
U--sh---s--oig-a? Ukasho pshIoigua?
‫את / ה רוצה לטייל?‬ УтезекIухьанэу пшIоигъуа? UtezekIuh'anjeu pshIoigua? 1
U--ze---h-a---u-ps-I--g-a? UtezekIuh'anjeu pshIoigua?
‫אני רוצה לעשן.‬ Сэ тутын сешъо сшIоигъуагъ. Sje tutyn sesho sshIoiguag. 1
Sje tu-----e-ho--s-I---u--. Sje tutyn sesho sshIoiguag.
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ Сигарет уфая? Sigaret ufaja? 1
S-gar-t u-a--? Sigaret ufaja?
‫הוא רוצה אש.‬ Ар (хъулъфыгъ) сырныч фай. Ar (hulfyg) syrnych faj. 1
A- (h-l---)-sy--y-h -a-. Ar (hulfyg) syrnych faj.
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ Зыгорэм сешъонэу сыфай. Zygorjem seshonjeu syfaj. 1
Z--o-jem se-hon--- syfa-. Zygorjem seshonjeu syfaj.
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ Зыгорэ сшхы сшIоигъу. Zygorje sshhy sshIoigu. 1
Zyg-r-e--sh---sshI--g-. Zygorje sshhy sshIoigu.
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ТIэкIу зызгъэпсэфы сшIоигъу. TIjekIu zyzgjepsjefy sshIoigu. 1
T-j-kI-----g--p-j-f- -s--oi--. TIjekIu zyzgjepsjefy sshIoigu.
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ Сэ зыгорэм сыкъыкIэупчIэ сшIоигъу. Sje zygorjem sykykIjeupchIje sshIoigu. 1
Sj- -------m----ykI-e--chIje s-h--igu. Sje zygorjem sykykIjeupchIje sshIoigu.
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ Сэ зыгорэкIэ сыкъыолъэIу сшIоигъу. Sje zygorjekIje sykyoljeIu sshIoigu. 1
Sj- ----rjek-je-syk----e-u-ss--oigu. Sje zygorjekIje sykyoljeIu sshIoigu.
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ Сэ зыгорэм уезгъэблагъэ сшIоигъу. Sje zygorjem uezgjeblagje sshIoigu. 1
S----y-o--e- ---gj--l-gje---hIoi-u. Sje zygorjem uezgjeblagje sshIoigu.
‫מה תרצה / י?‬ Сыд о пшIоигъуагъ? Syd o pshIoiguag? 1
Sy- ---shI-i--ag? Syd o pshIoiguag?
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ Кофе уфэягъа? Kofe ufjejaga? 1
K--e u-j---g-? Kofe ufjejaga?
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ Хьауми щаймэ нахьышIуа? H'aumi shhajmje nah'yshIua? 1
H--u-i-s-h--m---nah'y-h--a? H'aumi shhajmje nah'yshIua?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ Тэ унэм тыкIожьы тшIоигъуагъ. Tje unjem tykIozh'y tshIoiguag. 1
Tje u-je----kI-z-'--ts-I----ag. Tje unjem tykIozh'y tshIoiguag.
‫תרצו מונית?‬ Такси шъуфая? Taksi shufaja? 1
T---- s-u--j-? Taksi shufaja?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ Ахэр телефонкIэ теохэ ашIоигъуагъ. Ahjer telefonkIje teohje ashIoiguag. 1
Ah-er----e-o--Ij- --oh-e -sh---gua-. Ahjer telefonkIje teohje ashIoiguag.

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬