‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   bn কিছু ভাল লাগা

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

৭০ [সত্তর]

70 [Sattara]

কিছু ভাল লাগা

kichu bhāla lāgā

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בנגלית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ আপনি কি ধূমপান করতে চান? āpani ki dhūmapāna karatē cāna? 1
āpan---- dhūm-p----k--a----āna? āpani ki dhūmapāna karatē cāna?
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ আপনি কি নাচতে চান? Āpani ki nācatē cāna? 1
Ā-ani-ki nāc--- c--a? Āpani ki nācatē cāna?
‫את / ה רוצה לטייל?‬ আপনি কি বেড়াতে চান / nuvU‡Z †h‡Z চান? Āpani ki bēṛātē cāna / nuvU‡Z†h‡Z cāna? 1
Ā-----ki-bē--t----na-- ---U--†h‡Z--āna? Āpani ki bēṛātē cāna / nuvU‡Z†h‡Z cāna?
‫אני רוצה לעשן.‬ আমি ধূমপান করতে চাই ৷ Āmi dhūmapāna karatē cā'i 1
Ām-----m---na k-r-t--c-'i Āmi dhūmapāna karatē cā'i
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ তোমার কি একটা সিগারেট চাই? tōmāra ki ēkaṭā sigārēṭa cā'i? 1
t-m--a ki-ēkaṭ- ----rēṭa-cā-i? tōmāra ki ēkaṭā sigārēṭa cā'i?
‫הוא רוצה אש.‬ সে আগুন চায় ৷ Sē āguna cāẏa 1
S- āg-n- -āẏa Sē āguna cāẏa
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ আমি কিছু পান করতে চাই ৷ āmi kichu pāna karatē cā'i 1
ā----ich--p--- ka-atē cā'i āmi kichu pāna karatē cā'i
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ আমি কিছু খেতে চাই ৷ āmi kichu khētē cā'i 1
āmi--ich---hēt- c-'i āmi kichu khētē cā'i
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ আমি একটু আরাম করতে চাই ৷ āmi ēkaṭu ārāma karatē cā'i 1
ā-i ēka-u ārām----rat-----i āmi ēkaṭu ārāma karatē cā'i
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ আমি আপনাকে কিছু জিজ্ঞাসা করতে চাই ৷ āmi āpanākē kichu jijñāsā karatē cā'i 1
āmi---a-ā-- ki-hu --j--s- -a--tē-cā'i āmi āpanākē kichu jijñāsā karatē cā'i
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ আমি আপনার কাছে কিছু চাই ৷ āmi āpanāra kāchē kichu cā'i 1
ā-i-ā-anāra kāch--kic-u-c-'i āmi āpanāra kāchē kichu cā'i
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ আমি আপনাকে নিমন্ত্রণ করতে চাই। āmi āpanākē nimantraṇa karatē cā'i. 1
ām- -p-nāk- n--an-r-ṇa ka------ā--. āmi āpanākē nimantraṇa karatē cā'i.
‫מה תרצה / י?‬ আপনি কী চান? Āpani kī cāna? 1
Āp-n--kī-cāna? Āpani kī cāna?
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ আপনি কি কফি খেতে চান? Āpani ki kaphi khētē cāna? 1
Ā-an- ki kap-i -h-t--cān-? Āpani ki kaphi khētē cāna?
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ নাকি আপনি চা খেতে চান? Nāki āpani cā khētē cāna? 1
N----āpan-----khē----āna? Nāki āpani cā khētē cāna?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ আমরা ঘরে যেতে চাই ৷ Āmarā gharē yētē cā'i 1
Ā-a-ā-g---ē-y-t- cā'i Āmarā gharē yētē cā'i
‫תרצו מונית?‬ তোমরা কি ট্যাক্সি চাও? tōmarā ki ṭyāksi cā'ō? 1
t-ma-------yāks--cā'-? tōmarā ki ṭyāksi cā'ō?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ তারা / ওরা একটা ফোন করতে চান / চায়৤ Tārā / ōrā ēkaṭā phōna karatē cāna / cāẏa৤ 1
Tā-- - ōr--ē-aṭā-----a --r-t----na-- -ā-a৤ Tārā / ōrā ēkaṭā phōna karatē cāna / cāẏa৤

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬