‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   ar يحب/ يريد/ يود شيئاً‬

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

‫70 [سبعون]

70[sabeuna]

يحب/ يريد/ يود شيئاً‬

yuḥibb / yurīd / yawadd

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ هل تريد التدخين؟ hal turīd al-tadkhīn? 1
hal-t---d a--ta-k---? hal turīd al-tadkhīn?
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ هل ترغب في الرقص؟ hal targhab fī al-raqṣ? 1
h---ta-gh-- -- a-----ṣ? hal targhab fī al-raqṣ?
‫את / ה רוצה לטייל?‬ هل تحب السير على الأقدام؟ hal tuḥibb al-sayr ‘alā al-aqdām? 1
h-- t-ḥi----l-say------ ----qd-m? hal tuḥibb al-sayr ‘alā al-aqdām?
‫אני רוצה לעשן.‬ ‫أريد أن أدخن. urīdu an udakhin. 1
ur-d---- u-ak-i-. urīdu an udakhin.
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ هل تريد سيجارة؟ hal turīd sigārah? 1
h-- ----- si-----? hal turīd sigārah?
‫הוא רוצה אש.‬ هو يريد ولاعة. huwa yurīd walā‘ah. 1
h--a--urī--w-l--ah. huwa yurīd walā‘ah.
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ‫أريد أن أشرب شيئاً. urīdu an ashrab shay’an. 1
u-ī-u--n ash--- s-a-’-n. urīdu an ashrab shay’an.
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ‫أريد أن آكل شيئاً. urīdu an ākul shay’an. 1
ur-d--a- -k-- --ay--n. urīdu an ākul shay’an.
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ‫أريد أن أرتاح قليلاً. urīdu an artaḥ qalīlan. 1
ur--u-a----ta- qa-----. urīdu an artaḥ qalīlan.
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ‫أريد أن أسألك شيئاً. urīdu an asalak shay’an. 1
u-īdu-a--as------------. urīdu an asalak shay’an.
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ‫أريد أن أطلب منك شيئاً. urīdu an aṭlub minka shay’an. 1
u---- an--ṭ-------k----ay-an. urīdu an aṭlub minka shay’an.
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ أريد أن أدعوك لشيء ما. urīdu an ad‘ūk li shay’ mā. 1
ur-----n ad‘-k l--sh-y--mā. urīdu an ad‘ūk li shay’ mā.
‫מה תרצה / י?‬ ماذا تريد من فضلك؟ mādhā turīd min faḍlik? 1
mādhā----īd mi- -aḍl--? mādhā turīd min faḍlik?
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ هل ترغب في القهوة؟ hal targhab fī al-qahwah? 1
h-- t---h-- f- a--q--wah? hal targhab fī al-qahwah?
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ أم تفضل أن تشرب الشاي؟ am tufaddil an tashrab al-shāy? 1
am--uf--di- -n------ab -l-sh--? am tufaddil an tashrab al-shāy?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ نريد أن نعود إلى المنزل. nurīd an na‘ūd ilā al-manzil. 1
n-r---an--a----il- a----n-i-. nurīd an na‘ūd ilā al-manzil.
‫תרצו מונית?‬ هل ترغب في سيارة أجرة؟ hal targhab fī sayyārat ujrah? 1
ha- -ar-ha- fī-s-y-ārat -jrah? hal targhab fī sayyārat ujrah?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ‫إنهم يريدون الاتصال بالهاتف. innahum yurīdūn al-ittiṣāl bil-hātif. 1
i-na------r--ūn a--i---ṣ---b-l---ti-. innahum yurīdūn al-ittiṣāl bil-hātif.

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬