‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ti ቁጽርታት

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሸውዓተ]

7 [shewi‘ate]

ቁጽርታት

k’uts’iritati

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ ኣነ እቖጽር፥ ane iḵ’ots’iri፥ 1
a-----̱’ot--ir-፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫אחת, שתים, שלוש‬ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ ḥade፣ kilite፣ selesite 1
ḥa--፣ --lite፣ ---e---e ḥade፣ kilite፣ selesite
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri። 1
a-e--isa-----le--te i-̱---s--r-። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye። 1
ane--’e---īl- -ḵ’ot-’------። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫ארבע, חמש, שש, ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite 1
a----‘i--፣-h-a----it---shidush--e ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ shewi‘ate፣ shemonite፣ tishi‘ate 1
shew---te- s--mo-ite-----hi‘ate shewi‘ate፣ shemonite፣ tishi‘ate
‫אני סופר / ת.‬ ኣነ እቖጽር። ane iḵ’ots’iri። 1
ane i-̱’-------። ane iḵ’ots’iri።
‫את / ה סופר / ת.‬ ንስኻ ትቖጽር። nisiẖa tiḵ’ots’iri። 1
nis-h----i--’ots’-r-። nisiẖa tiḵ’ots’iri።
‫הוא סופר.‬ ንሱ ይቖጽር። nisu yiḵ’ots’iri። 1
ni---y-ḵ----’---። nisu yiḵ’ots’iri።
‫אחת. הראשון.‬ ሓደ። እቲ ቀዳማይ። ḥade። itī k’edamayi። 1
h--de--i-ī-k’-d-----። ḥade። itī k’edamayi።
‫שתיים. השני.‬ ክልተ። እቲ ካልኣይ kilite። itī kali’ayi 1
k-l-te--i-ī-k----a-i kilite። itī kali’ayi
‫שלוש. השלישי.‬ ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። selesite። itī salisayi። 1
sel--i--። --- -a-is--i። selesite። itī salisayi።
‫ארבע. הרביעי.‬ ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። ariba‘ite። itī rabi‘ayi። 1
ari-a-i--። it---a------። ariba‘ite። itī rabi‘ayi።
‫חמש. החמישי.‬ ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። ḥamushite። itī ḥamishayi። 1
h-a--s-it-።-itī---a-is-ay-። ḥamushite። itī ḥamishayi።
‫שש. השישי.‬ ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። shidushite። itī shadushayi። 1
s-i-us-it-። --ī-s---u---yi። shidushite። itī shadushayi።
‫שבע. השביעי.‬ ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። shewi‘ate። itī shawi‘ayi። 1
s-ew---te።-i-ī --a-i-a-i። shewi‘ate። itī shawi‘ayi።
‫שמונה. השמיני.‬ ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። shemonite። itī shaminayi። 1
s-em-----።-itī s-amin-y-። shemonite። itī shaminayi።
‫תשע. התשיעי.‬ ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። tishi‘ate። itī tashi‘ayi። 1
tis-i--t-። -t------i‘ay-። tishi‘ate። itī tashi‘ayi።

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬