‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ad Пчъагъэхэр (цифрэхэр)

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [блы]

7 [bly]

Пчъагъэхэр (цифрэхэр)

Pchagjehjer (cifrjehjer)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ Сэ къэсэлъытэ: Sje kjesjelytje: 1
Sj--kje-je--tje: Sje kjesjelytje:
‫אחת, שתים, שלוש‬ зы, тIу, щы zy, tIu, shhy 1
zy,----, --hy zy, tIu, shhy
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ Сэ щым нэс къэсэлъытэ. Sje shhym njes kjesjelytje. 1
S----h--- -j-s---esj--y--e. Sje shhym njes kjesjelytje.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ Сэ лъыкIотагъэу къэсэлъытэ: Sje lykIotagjeu kjesjelytje: 1
Sj- -y-I-----e- --e-jelytje: Sje lykIotagjeu kjesjelytje:
‫ארבע, חמש, שש, плIы, тфы, хы, plIy, tfy, hy, 1
plI-- -f----y, plIy, tfy, hy,
‫שבע, שמונה, תשע‬ блы, и, бгъу bly, i, bgu 1
b----i- b-u bly, i, bgu
‫אני סופר / ת.‬ Сэ къэсэлъытэ. Sje kjesjelytje. 1
S-e-kj---el-t-e. Sje kjesjelytje.
‫את / ה סופר / ת.‬ О къэолъытэ. O kjeolytje. 1
O-kjeol----. O kjeolytje.
‫הוא סופר.‬ Ащ (хъулъфыгъ) къелъытэ. Ashh (hulfyg) kelytje. 1
A-hh--hulfy-) kel-tje. Ashh (hulfyg) kelytje.
‫אחת. הראשון.‬ Зы. Апэрэр. Zy. Apjerjer. 1
Z----p---j--. Zy. Apjerjer.
‫שתיים. השני.‬ ТIу. ЯтIонэрэр. TIu. JatIonjerjer. 1
T--. ----on------. TIu. JatIonjerjer.
‫שלוש. השלישי.‬ Щы. Ящэнэрэр. Shhy. Jashhjenjerjer. 1
Sh-y- J--h--e-j-r-er. Shhy. Jashhjenjerjer.
‫ארבע. הרביעי.‬ ПлIы. ЯплIэнэрэр. PlIy. JaplIjenjerjer. 1
P-Iy. -a----enj-rje-. PlIy. JaplIjenjerjer.
‫חמש. החמישי.‬ Тфы. Ятфэнэрэр. Tfy. Jatfjenjerjer. 1
Tfy. J-tfjen-e-j-r. Tfy. Jatfjenjerjer.
‫שש. השישי.‬ Хы. Яхэнэрэр. Hy. Jahjenjerjer. 1
H-----h-----r-er. Hy. Jahjenjerjer.
‫שבע. השביעי.‬ Блы. Яблэнэрэр. Bly. Jabljenjerjer. 1
Bly.-J----e-j---er. Bly. Jabljenjerjer.
‫שמונה. השמיני.‬ И. Яенэрэр. I. Jaenjerjer. 1
I. Ja---e---r. I. Jaenjerjer.
‫תשע. התשיעי.‬ Бгъу. Ябгъонэрэр. Bgu. Jabgonjerjer. 1
Bg-. --b-o----je-. Bgu. Jabgonjerjer.

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬