‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   am ቁጥሮች

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሰባት]

7 [ሰባት]

ቁጥሮች

k’ut’irochi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ እኔ እቆጥራለው፦ inē ik’ot’iralewi:- 1
i-ē -k’o-’--a-ewi-- inē ik’ot’iralewi:-
‫אחת, שתים, שלוש‬ አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት ānidi; huleti ;sositi 1
ānidi;-hu--t----o---i ānidi; huleti ;sositi
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ እስከ ሶስት ቆጠርኩ። isike sositi k’ot’eriku. 1
i-i-e-sosi----’---erik-. isike sositi k’ot’eriku.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ inē tech’emarī ik’ot’iralewi:- 1
inē-t--h--ma---ik-o-’--a-ew--- inē tech’emarī ik’ot’iralewi:-
‫ארבע, חמש, שש, አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት ārati ; āmisiti ; sidisiti 1
ā-ati-; ā---iti-- s---si-i ārati ; āmisiti ; sidisiti
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ sebati ; siminiti ; zet’enyi 1
s-b--- ;-s--in-ti-; zet----i sebati ; siminiti ; zet’enyi
‫אני סופר / ת.‬ እኔ እቆጥራለው። inē ik’ot’iralewi. 1
inē ik-o-------wi. inē ik’ot’iralewi.
‫את / ה סופר / ת.‬ አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። ānite/chī tik’ot’iralehi/rīyaleshi. 1
ā-i-e/c-ī -ik-o-’ir-lehi-r-y--e-h-. ānite/chī tik’ot’iralehi/rīyaleshi.
‫הוא סופר.‬ እሱ ይቆጥራል። isu yik’ot’irali. 1
i-u yik’----r---. isu yik’ot’irali.
‫אחת. הראשון.‬ አንድ – አንደኛ ānidi – ānidenya 1
ānid- - -niden-a ānidi – ānidenya
‫שתיים. השני.‬ ሁለት – ሁለተኛ huleti – huletenya 1
hule-- –--ulet-nya huleti – huletenya
‫שלוש. השלישי.‬ ሶስት – ሶስተኛ sositi – sositenya 1
sos--i - s----e-ya sositi – sositenya
‫ארבע. הרביעי.‬ አራት – አራተኛ ārati – āratenya 1
ā-a---- -r----ya ārati – āratenya
‫חמש. החמישי.‬ አምስት – አምስተኛ āmisiti – āmisitenya 1
ā-i--ti-- ām-site-ya āmisiti – āmisitenya
‫שש. השישי.‬ ስድስት – ስድስተኛ sidisiti – sidisitenya 1
s-di-iti-- sidis--enya sidisiti – sidisitenya
‫שבע. השביעי.‬ ስባት – ስባተኛ sibati – sibatenya 1
s--at- - s---te--a sibati – sibatenya
‫שמונה. השמיני.‬ ስምንት – ስምንተኛ siminiti – siminitenya 1
s--i-it-------in--en-a siminiti – siminitenya
‫תשע. התשיעי.‬ ዘጠኝ – ዘጠነኛ zet’enyi – zet’enenya 1
ze--eny--–----’e-e--a zet’enyi – zet’enenya

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬