‫שיחון‬

he ‫שאלות – עבר 2‬   »   kk Сұрау – өткен шақ 2

‫86 [שמונים ושש]‬

‫שאלות – עבר 2‬

‫שאלות – עבר 2‬

86 [сексен алты]

86 [seksen altı]

Сұрау – өткен шақ 2

Suraw – ötken şaq 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קזאחית נגן יותר
‫איזו עניבה ענבת?‬ Сен қандай галстук тақтың? Sen qanday galstwk taqtıñ? 1
Sen q---ay-galst-k ta--ı-? Sen qanday galstwk taqtıñ?
‫איזו מכונית קנית?‬ Сен қандай көлік сатып алдың? Sen qanday kölik satıp aldıñ? 1
Se--q-n-ay k-l-k s-t-- a-dı-? Sen qanday kölik satıp aldıñ?
‫לאיזה עיתון עשית מינוי?‬ Қандай газетке жазылдың? Qanday gazetke jazıldıñ? 1
Qan--- --zet-e-j----d-ñ? Qanday gazetke jazıldıñ?
‫את מי ראית?‬ Кімді көрдіңіз? Kimdi kördiñiz? 1
K---i -ö-di---? Kimdi kördiñiz?
‫עם מי נפגשת?‬ Кімді кездестірдіңіз? Kimdi kezdestirdiñiz? 1
Ki-di --zd--tird--iz? Kimdi kezdestirdiñiz?
‫את מי הכרת?‬ Кімді таныдыңыз? Kimdi tanıdıñız? 1
Ki-d--ta--dı--z? Kimdi tanıdıñız?
‫מתי קמת?‬ Қашан тұрдыңыз? Qaşan turdıñız? 1
Qaşan tur--ñı-? Qaşan turdıñız?
‫מתי התחלת?‬ Қашан бастадыңыз? Qaşan bastadıñız? 1
Qaş---b--t--ıñ-z? Qaşan bastadıñız?
‫מתי הפסקת?‬ Қашан аяқтадыңыз? Qaşan ayaqtadıñız? 1
Q--an-a-a--ad---z? Qaşan ayaqtadıñız?
‫מדוע קמת?‬ Неге ояндыңыз? Nege oyandıñız? 1
N-----yandıñ-z? Nege oyandıñız?
‫מדוע הפכת להיות מורה?‬ Неге мұғалім болдыңыз? Nege muğalim boldıñız? 1
Ne---m-ğ-l-m bold---z? Nege muğalim boldıñız?
‫מדוע לקחת מונית?‬ Неге такси алдыңыз? Nege taksï aldıñız? 1
Neg---aksï-a-d----? Nege taksï aldıñız?
‫מהיכן הגעת?‬ Қайдан келдіңіз? Qaydan keldiñiz? 1
Q-yd---ke-di---? Qaydan keldiñiz?
‫להיכן הלכת?‬ Қайда бардыңыз? Qayda bardıñız? 1
Qayda------ñız? Qayda bardıñız?
‫היכן היית?‬ Қайда болдыңыз? Qayda boldıñız? 1
Q-yda-b-ldıñ--? Qayda boldıñız?
‫למי עזרת?‬ Сен кімге көмектестің? Sen kimge kömektestiñ? 1
S-n--i-g---ö--kt--tiñ? Sen kimge kömektestiñ?
‫למי כתבת?‬ Кімге жаздың? Kimge jazdıñ? 1
Ki-g--j-z-ı-? Kimge jazdıñ?
‫למי ענית?‬ Кімге жауап бердің? Kimge jawap berdiñ? 1
K-m---j---p----d-ñ? Kimge jawap berdiñ?

‫דו-לשוניות משפרת את השמיעה‬

‫אנשים שדוברים שתי שפות שומעים יותר טוב.‬ ‫קל להם להבדיל בין שני קולות שונים.‬ ‫לתוצאה הזו הגיע מחקר אמריקאי.‬ ‫חוקרים בדקו כמה מתבגרים.‬ ‫חלק מהמשתתפים גדל עם שתי שפות.‬ ‫המתבגרים דברו אנגלית וספרדית.‬ ‫וחלק אחר של המשתתפים ידע רק את השפה האנגלית.‬ ‫הצעירים היו צריכים לשמוע הברה אחת.‬ ‫ההברה הייתה ‘דא’.‬ ‫היא לא שייכת לאף אחת מהשפות.‬ ‫ההברה הושמעה למשתתפים דרך אוזניות.‬ ‫ובו זמנית נבדקה פעילות המוח שלהם עם אלקטרודות.‬ ‫לאחר הבדיקה הזו הצטרכו הצעירים לשמוע את ההברה שוב.‬ ‫אך הפעם היו שם גם הרבה רעשים המשבשים את השמיעה.‬ ‫אלה היו קולות שונים שאמרו משפטים ללא משמעות.‬ ‫הדו-לשוניים הגיבו בצורה חזקה מאוד להברה.‬ ‫ומוחם הראה הרבה פעילות.‬ ‫הם יכלו לזהות את ההברה במדויק גם בקיומם של רעשים.‬ ‫אך המשתתפים החד-לשוניים לא הצליחו לעשות את זה.‬ ‫שמיעתם הייתה פחות טובה מזו של המשתתפים הדו-לשוניים.‬ ‫תוצאת הניסוי הפתיעה את החוקרים.‬ ‫עד אז היה ידוע שרק למוזיקאים יש יכולת שמיעה טובה במיוחד.‬ ‫אך נראה שגם הדו-לשוניות מאמנת את השמיעה.‬ ‫אנשים שדוברים שתי שפות מתמודדים בצורה מתמדת עם קולות שונים.‬ ‫לכן חייב מוחם לפתח יכולות חדשות.‬ ‫הוא לומד איך להבדיל במדויק בין מילים שונות.‬ ‫חוקרים בודקים עכשיו איך יכולות לשוניות משפיעות על המוח שלנו.‬ ‫אולי השמיעה נהיית יותר טוב גם אם לומדים שפות מאוחר יותר...‬