‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   kk Өткен шақ 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [сексен үш]

83 [seksen üş]

Өткен шақ 3

Ötken şaq 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קזאחית נגן יותר
‫לטלפן‬ телефонмен сөйлесу telefonmen söylesw 1
t-----n-----öyle-w telefonmen söylesw
‫אני טלפנתי.‬ Мен телефонмен сөйлестім. Men telefonmen söylestim. 1
M-n te-e-onme----y----i-. Men telefonmen söylestim.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Мен үнемі телефонмен сөйлесіп жүрдім. Men ünemi telefonmen söylesip jürdim. 1
Men --e----el---n-en-s-yl-sip-j-r--m. Men ünemi telefonmen söylesip jürdim.
‫לשאול‬ сұрау suraw 1
s---w suraw
‫אני שאלתי.‬ Мен сұрадым. Men suradım. 1
M-n s-r---m. Men suradım.
‫תמיד שאלתי.‬ Мен үнемі сұрайтынмын. Men ünemi suraytınmın. 1
Men -n-m- su-ayt-nm-n. Men ünemi suraytınmın.
‫לספר‬ айту aytw 1
ay-w aytw
‫אני סיפרתי.‬ Мен айтып бердім. Men aytıp berdim. 1
Me- -yt-p-b-rdi-. Men aytıp berdim.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Мен оқиғаны толық айтып бердім. Men oqïğanı tolıq aytıp berdim. 1
Men-oqïğ-nı -o--q-ay--- b----m. Men oqïğanı tolıq aytıp berdim.
‫ללמוד‬ оқу oqw 1
oqw oqw
‫אני למדתי.‬ Мен оқыдым. Men oqıdım. 1
Men --ı--m. Men oqıdım.
‫למדתי כל הערב.‬ Мен кеш бойы оқыдым. Men keş boyı oqıdım. 1
M---k----o-ı oqı---. Men keş boyı oqıdım.
‫לעבוד‬ жұмыс істеу jumıs istew 1
ju-ıs--s-ew jumıs istew
‫אני עבדתי.‬ Мен жұмыс істедім. Men jumıs istedim. 1
Men jumı- --t--im. Men jumıs istedim.
‫עבדתי כל היום.‬ Мен күні бойы жұмыс істедім. Men küni boyı jumıs istedim. 1
M-n k----bo---ju--- isted--. Men küni boyı jumıs istedim.
‫לאכול‬ тамақтану tamaqtanw 1
t--aqt--w tamaqtanw
‫אני אכלתי.‬ Мен тамақтандым. Men tamaqtandım. 1
M---t-ma---n--m. Men tamaqtandım.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Мен бар тамақты жеп қойдым. Men bar tamaqtı jep qoydım. 1
M-n-b-- -a-------ep -o--ım. Men bar tamaqtı jep qoydım.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬