‫שיחון‬

he ‫מותר משהו ‬   »   pa ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

‫73 [שבעים ושלוש]‬

‫מותר משהו ‬

‫מותר משהו ‬

73 [ਤਿਹੱਤਰ]

73 [Tihatara]

ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

agi'ā dēṇā

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫כבר מותר לך לנהוג במכונית?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਚਲਾਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? kī tainū huṇē tōṁ gaḍī calā'uṇa dī āgi'ā hai? 1
kī t-----h--ē --ṁ g-ḍ----lā'uṇa -ī------ h--? kī tainū huṇē tōṁ gaḍī calā'uṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לשתות אלכוהול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਸ਼ਰਾਬ ਪੀਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? Kī tainū huṇē tōṁ gaḍī śarāba pīṇa dī āgi'ā hai? 1
K- ---nū----- t---g-ḍī ś-rā-a -īṇ---ī -g-'----i? Kī tainū huṇē tōṁ gaḍī śarāba pīṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לנסוע לבד לחול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਇਕੱਲੇ ਵਿਦੇਸ਼ ਜਾਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? Kī tainū huṇē tōṁ ikalē vidēśa jāṇa dī āgi'ā hai? 1
Kī t---- huṇ----ṁ-ika-- --d-śa---ṇ- -- -gi-- ---? Kī tainū huṇē tōṁ ikalē vidēśa jāṇa dī āgi'ā hai?
‫מותר‬ ਕਰ ਸਕਣਾ Kara sakaṇā 1
Kara-s-kaṇā Kara sakaṇā
‫מותר לנו לעשן כאן?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। kī asīṁ ithē sigaraṭa pī sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ. 1
k- as-- i-h----ga-aṭa----sa-a----s----ī'-ṁ--āṁ. kī asīṁ ithē sigaraṭa pī sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.
‫מותר לעשן כאן?‬ ਕੀ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀਤੀ ਜਾ ਸਕਦੀ ਹਾਂ? Kī ithē sigaraṭa pītī jā sakadī hāṁ? 1
K--i-hē s----a-- pī-ī--- -akad- h--? Kī ithē sigaraṭa pītī jā sakadī hāṁ?
‫אפשר לשלם בכרטיס אשראי?‬ ਕੀ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? Kī kraiḍiṭa kāraḍa nāla paisē ditē jā sakadē hana? 1
K-----iḍ--- --raḍ- n--- ----- -it- -ā sa-------na? Kī kraiḍiṭa kāraḍa nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫אפשר לשלם בצ’ק?‬ ਕੀ ਯਾਤਰੀ ਚੈੱਕ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? Kī yātarī caika nāla paisē ditē jā sakadē hana? 1
K-----ar- ---k-------p-i---d-tē--ā--a-ad- ha--? Kī yātarī caika nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לשלם במזומן בלבד?‬ ਕੀ ਸਿਰਫ ਨਕਦ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? Kī sirapha nakada paisē ditē jā sakadē hana? 1
K--s-------na--d- p--s- d-tē -ā-sakad- h-na? Kī sirapha nakada paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לי לטלפן?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਫੋਨ ਕਰ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? Kī maiṁ phōna kara sakadā/ sakadī hāṁ? 1
K- --i- ph-n- k--- --ka-ā- ------ h--? Kī maiṁ phōna kara sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לשאול משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੁੱਛ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? Kī maiṁ kujha pucha sakadā/ sakadī hāṁ? 1
Kī ---ṁ ----a-pucha------ā- sa-ad--hā-? Kī maiṁ kujha pucha sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לומר משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਕਹਿ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? Kī maiṁ kujha kahi sakadā/ sakadī hāṁ? 1
Kī----ṁ k---- k-----a--dā- sa-a-ī-hā-? Kī maiṁ kujha kahi sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אסור לו לישון בפארק.‬ ਉਸਨੂੰ ਬਾਗ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। Usanū bāga vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai. 1
Us------ga vic- -auṇa d--āgi-ā -ah-- hai. Usanū bāga vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון במכונית.‬ ਉਸਨੂੰ ਗੱਡੀ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। Usanū gaḍī vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai. 1
U----------v-c----uṇ- dī ā-i'ā--a-īṁ ---. Usanū gaḍī vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון בתחנת הרכבת.‬ ਉਸਨੂੰ ਰੇਲਵੇ ਸਟੇਸ਼ਨ ਤੇ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। Usanū rēlavē saṭēśana tē sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai. 1
U-an---ē-a-- -aṭē--n---ē s-u-a-d--ā---ā -ah-- -a-. Usanū rēlavē saṭēśana tē sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אנחנו יכולים לשבת?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਬੈਠ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ? Kī asīṁ baiṭha sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ? 1
Kī-a-ī- b-iṭha-s--a--/ -a-a---āṁ --ṁ? Kī asīṁ baiṭha sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ?
‫אפשר לקבל את התפריט?‬ ਕੀ ਸਾਨੂੰ ਮੈਨਿਊ – ਕਾਰਡ ਮਿਲ ਸਕਦਾ ਹੈ? Kī sānū maini'ū – kāraḍa mila sakadā hai? 1
K- sā-ū ---n-'ū-----raḍ----la -a--dā -ai? Kī sānū maini'ū – kāraḍa mila sakadā hai?
‫אפשר לשלם בנפרד?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਅਲੱਗ – ਅਲੱਗ ਪੈਸੇ ਦੇ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। Kī asīṁ alaga – alaga paisē dē sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ. 1
K- a--ṁ -laga-- al--a p--sē-dē --ka--/ s-kad-'----ā-. Kī asīṁ alaga – alaga paisē dē sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.

‫איך המוח לומד מילים חדשות‬

‫מוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות.‬ ‫מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים.‬ ‫אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע.‬ ‫רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח.‬ ‫אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות.‬ ‫עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים.‬ ‫קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק.‬ ‫למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם.‬ ‫אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת.‬ ‫לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן.‬ ‫כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון.‬ ‫הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות.‬ ‫לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים.‬ ‫כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה.‬ ‫אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו.‬ ‫במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי.‬ ‫דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים.‬ ‫כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר.‬ ‫>לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו.‬ ‫אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד.‬ ‫כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב.‬ ‫מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה.‬ ‫ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו.‬ ‫כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו.‬ ‫ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים.‬ ‫אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים.‬ ‫מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים!‬