‫שיחון‬

he ‫מותר משהו ‬   »   ka ნებართვა

‫73 [שבעים ושלוש]‬

‫מותר משהו ‬

‫מותר משהו ‬

73 [სამოცდაცამეტი]

73 [samotsdatsamet'i]

ნებართვა

nebartva

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית גאורגית נגן יותר
‫כבר מותר לך לנהוג במכונית?‬ მანქანის ტარების უფლება უკვე გაქვს? mankanis t'arebis upleba uk've gakvs? 1
ma--an-s-t'-r-bis-upl-ba-uk'-- g-kv-? mankanis t'arebis upleba uk've gakvs?
‫כבר מותר לך לשתות אלכוהול?‬ ალკოჰოლის დალევის უფლება უკვე გაქვს? alk'oholis dalevis upleba uk've gakvs? 1
a-k--h--i-----evis u-l-b--u-'-e gak--? alk'oholis dalevis upleba uk've gakvs?
‫כבר מותר לך לנסוע לבד לחול?‬ საზღვარგარეთ მარტო გამგზავრების უფლება უკვე გაქვს? sazghvargaret mart'o gamgzavrebis upleba uk've gakvs? 1
s-z--v-rg-re--m-rt'--ga--za-r--is-uple-a-u-'ve ---v-? sazghvargaret mart'o gamgzavrebis upleba uk've gakvs?
‫מותר‬ ნებართვა nebartva 1
n--a-t-a nebartva
‫מותר לנו לעשן כאן?‬ შეიძლება აქ მოვწიოთ? sheidzleba ak movts'iot? 1
sh-i-z-eba----mo-ts-io-? sheidzleba ak movts'iot?
‫מותר לעשן כאן?‬ აქ მოწევა შეიძლება? ak mots'eva sheidzleba? 1
ak-mo--'e-a-s--i-z-eba? ak mots'eva sheidzleba?
‫אפשר לשלם בכרטיס אשראי?‬ საკრედიტო ბარათით გადახდა შესაძლებელია? sak'redit'o baratit gadakhda shesadzlebelia? 1
s--'----t'---ara--t g--a-hda -h-s-dz-eb--i-? sak'redit'o baratit gadakhda shesadzlebelia?
‫אפשר לשלם בצ’ק?‬ ჩეკით გადახდა შესაძლებელია? chek'it gadakhda shesadzlebelia? 1
chek----g------a---e--d--e--li-? chek'it gadakhda shesadzlebelia?
‫מותר לשלם במזומן בלבד?‬ მხოლოდ ნაღდი ფულით გადახდაა შესაძლებელი? mkholod naghdi pulit gadakhdaa shesadzlebeli? 1
mk-o--- -ag-d----lit -ad----a--s-es-dz-eb-l-? mkholod naghdi pulit gadakhdaa shesadzlebeli?
‫מותר לי לטלפן?‬ შეიძლება ერთი დავრეკო? sheidzleba erti davrek'o? 1
she---leb- ert--d---e---? sheidzleba erti davrek'o?
‫אפשר לשאול משהו?‬ შეიძლება რაღაც ვიკითხო? sheidzleba raghats vik'itkho? 1
sh--dzle---ragh----v--'itk--? sheidzleba raghats vik'itkho?
‫אפשר לומר משהו?‬ შეიძლება რაღაც ვთქვა? sheidzleba raghats vtkva? 1
she------a ----ats v-kv-? sheidzleba raghats vtkva?
‫אסור לו לישון בפארק.‬ მას პარკში ძილის უფლება არ აქვს. mas p'ark'shi dzilis upleba ar akvs. 1
m-s--'-r-'-hi-dzil---u---ba-ar -k--. mas p'ark'shi dzilis upleba ar akvs.
‫אסור לו לישון במכונית.‬ მას მანქანაში ძილის უფლება არ აქვს. mas mankanashi dzilis upleba ar akvs. 1
m-- m----nas-i--zil----ple-- -r a-v-. mas mankanashi dzilis upleba ar akvs.
‫אסור לו לישון בתחנת הרכבת.‬ მას სადგურზე ძილის უფლება არ აქვს. mas sadgurze dzilis upleba ar akvs. 1
mas -ad--rz--d-------pl--a a--a-v-. mas sadgurze dzilis upleba ar akvs.
‫אנחנו יכולים לשבת?‬ შეიძლება დავსხდეთ? sheidzleba davskhdet? 1
s-e-d-l--a-davs-hd-t? sheidzleba davskhdet?
‫אפשר לקבל את התפריט?‬ შეიძლება მენიუ მოგვიტანოთ? sheidzleba meniu mogvit'anot? 1
s-ei----ba -e-i---og----a-o-? sheidzleba meniu mogvit'anot?
‫אפשר לשלם בנפרד?‬ შეიძლება ცალ-ცალკე გადავიხადოთ? sheidzleba tsal-tsalk'e gadavikhadot? 1
sheidz-e---ts---tsa-----gadav-k-a---? sheidzleba tsal-tsalk'e gadavikhadot?

‫איך המוח לומד מילים חדשות‬

‫מוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות.‬ ‫מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים.‬ ‫אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע.‬ ‫רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח.‬ ‫אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות.‬ ‫עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים.‬ ‫קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק.‬ ‫למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם.‬ ‫אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת.‬ ‫לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן.‬ ‫כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון.‬ ‫הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות.‬ ‫לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים.‬ ‫כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה.‬ ‫אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו.‬ ‫במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי.‬ ‫דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים.‬ ‫כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר.‬ ‫>לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו.‬ ‫אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד.‬ ‫כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב.‬ ‫מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה.‬ ‫ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו.‬ ‫כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו.‬ ‫ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים.‬ ‫אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים.‬ ‫מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים!‬