‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   ti ሕሉፍ 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [ሰማንያንሰለስተን]

83 [semaniyaniselesiteni]

ሕሉፍ 3

ḥilufi 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫לטלפן‬ ደወለ፣ ምድዋል dewele፣ midiwali 1
d-w-le--m--iwa-i dewele፣ midiwali
‫אני טלפנתי.‬ ኣነ ደዊለ ኔረ። ane dewīle nēre። 1
a-e-d-wīle -ēr-። ane dewīle nēre።
‫כל הזמן טלפנתי.‬ ብዙሕ ግዜ ክድውል ውዒለ። bizuḥi gizē kidiwili wi‘īle። 1
b---h-i------kidiw-l---i‘īle። bizuḥi gizē kidiwili wi‘īle።
‫לשאול‬ ሓተተ፣ሕቶ ḥatete፣ḥito 1
h-a--te-ḥito ḥatete፣ḥito
‫אני שאלתי.‬ ሓቲተ ኔረ። ḥatīte nēre። 1
ḥ-tīte ----። ḥatīte nēre።
‫תמיד שאלתי.‬ ብዙሕ ግዜ ሓቲተ ኔረ። bizuḥi gizē ḥatīte nēre። 1
bizuh-i g----ḥ----e -ēre። bizuḥi gizē ḥatīte nēre።
‫לספר‬ ነገረ፣ኣዘንተወ፣ ምዝንታው negere፣azenitewe፣ mizinitawi 1
n--er--azenitew-- --z--i-awi negere፣azenitewe፣ mizinitawi
‫אני סיפרתי.‬ ኣን እነግር ኔረ። ani inegiri nēre። 1
a-- ---gir--nē-e። ani inegiri nēre።
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ ኣነ ኩሉ ጊዜ ታሪኽ እነግር ኔረ። ane kulu gīzē tarīẖi inegiri nēre። 1
ane--ulu-gī-ē--a--ẖ---negiri-nēr-። ane kulu gīzē tarīẖi inegiri nēre።
‫ללמוד‬ ምጽናዕ; ምምሃር mits’ina‘i; mimihari 1
mi--’in--i--mimi-ari mits’ina‘i; mimihari
‫אני למדתי.‬ ኣነ እመሃር ኔረ። ane imehari nēre። 1
a-e-im---r- n--e። ane imehari nēre።
‫למדתי כל הערב.‬ ኣነ ምሉእ ምሸት ክመሃር ውዒለ። ane milu’i misheti kimehari wi‘īle። 1
an- milu’- -i-he-- --me--ri w---l-። ane milu’i misheti kimehari wi‘īle።
‫לעבוד‬ ስራሕ፣ምስራሕ siraḥi፣misiraḥi 1
s--aḥi፣-i---ah-i siraḥi፣misiraḥi
‫אני עבדתי.‬ ኣነ እሰርሕ ኔረ። ane iseriḥi nēre። 1
a-e ---r---i--ē--። ane iseriḥi nēre።
‫עבדתי כל היום.‬ ኣነ ምሉእ መዓልቲ እሰርሕ ኔረ። ane milu’i me‘alitī iseriḥi nēre። 1
a-- mi---- -e-al--- ----i--i --re። ane milu’i me‘alitī iseriḥi nēre።
‫לאכול‬ በልዐ፣ ምብላዕ beli‘ā፣ mibila‘i 1
be--‘----ibi--‘i beli‘ā፣ mibila‘i
‫אני אכלתי.‬ ኣነ ብሊዐ። ane bilī‘ā። 1
a-----l---። ane bilī‘ā።
‫אכלתי את כל האוכל.‬ ኣነ ብምሉኡ እቲ ምግቢ በሊዐዮ ። ane bimilu’u itī migibī belī‘āyo ። 1
an- -i--lu-- it- -igi-ī -elī--yo ። ane bimilu’u itī migibī belī‘āyo ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬