‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   ad БлэкIыгъэ шъуашэр 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [тIокIиплIырэ щырэ]

83 [tIokIiplIyrje shhyrje]

БлэкIыгъэ шъуашэр 3

BljekIygje shuashjer 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫לטלפן‬ телефонымкIэ гущыIэн telefonymkIje gushhyIjen 1
t--e--nymk-je---s-hyI-en telefonymkIje gushhyIjen
‫אני טלפנתי.‬ Сэ телефонымкIэ сытеуагъ. Sje telefonymkIje syteuag. 1
Sje-te----ny--Ije-sy-e--g. Sje telefonymkIje syteuag.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Сэ ренэу телефонымкIэ сыгущыIэщтыгъ. Sje renjeu telefonymkIje sygushhyIjeshhtyg. 1
S---r--jeu t---fo--m-Ij--s---shh----s-htyg. Sje renjeu telefonymkIje sygushhyIjeshhtyg.
‫לשאול‬ кIэупчIэн kIjeupchIjen 1
kIjeu---Ij-n kIjeupchIjen
‫אני שאלתי.‬ Сэ сыкIэупчIагъ. Sje sykIjeupchIag. 1
Sje-sy--jeu---I-g. Sje sykIjeupchIag.
‫תמיד שאלתי.‬ Сэ ренэу сыкIэупчIэщтыгъ. Sje renjeu sykIjeupchIjeshhtyg. 1
S-e re---- syk-jeu---I----h-yg. Sje renjeu sykIjeupchIjeshhtyg.
‫לספר‬ къэIотэн kjeIotjen 1
k-------n kjeIotjen
‫אני סיפרתי.‬ Сэ къэсIотагъ. Sje kjesIotag. 1
S-e -je-Io-ag. Sje kjesIotag.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Сэ къэбарыр зэкIэ къэсIотагъ. Sje kjebaryr zjekIje kjesIotag. 1
Sj---jeba-yr zj---j- -jes----g. Sje kjebaryr zjekIje kjesIotag.
‫ללמוד‬ зэгъэшIэн zjegjeshIjen 1
zj--j-----en zjegjeshIjen
‫אני למדתי.‬ Сэ зэзгъэшIагъэ. Sje zjezgjeshIagje. 1
Sje------j-s---g-e. Sje zjezgjeshIagje.
‫למדתי כל הערב.‬ Сэ пчыхьэ реным зэзгъэшIагъэ. Sje pchyh'je renym zjezgjeshIagje. 1
Sj- ---y---e re-y---j-zgjes-I-gje. Sje pchyh'je renym zjezgjeshIagje.
‫לעבוד‬ Iоф шIэн / лэжьэн Iof shIjen / ljezh'jen 1
Io--sh-j-- --lj-zh'j-n Iof shIjen / ljezh'jen
‫אני עבדתי.‬ Сэ Iоф сшIагъэ. Sje Iof sshIagje. 1
S-- -o- ss-I----. Sje Iof sshIagje.
‫עבדתי כל היום.‬ Сэ мэфэ реным Iоф сшIагъэ Sje mjefje renym Iof sshIagje 1
S-e-mj-f-- ren-- --f -shI-g-e Sje mjefje renym Iof sshIagje
‫לאכול‬ шхэн shhjen 1
sh---n shhjen
‫אני אכלתי.‬ Сэ сышхагъ. Sje syshhag. 1
S-- s-----g. Sje syshhag.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Сэ зэкIэри сшхыгъэ. Sje zjekIjeri sshhygje. 1
S-e --ekI--r-----hy-j-. Sje zjekIjeri sshhygje.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬