‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   ar ‫صيغة الماضي 3‬

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

‫83 [ثلاثة وثمانون]

83 [thlathat wathamanun]

‫صيغة الماضي 3‬

ṣīghat al-māḍī 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫לטלפן‬ يهاتف. yuhātif 1
y-hāt-f yuhātif
‫אני טלפנתי.‬ لقد أجريت مكالمة هاتفية. laqad ajraytu mukālamah hātifiyyah. 1
la-a---jr-ytu-m-kā-ama- hā----y-ah. laqad ajraytu mukālamah hātifiyyah.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ كنت على الهاتف طوال الوقت. kuntu ‘alā al-hātif ṭūla al-waqt. 1
ku-t- -a-- -l-h-ti- -ūla ---waqt. kuntu ‘alā al-hātif ṭūla al-waqt.
‫לשאול‬ يسأل. yas’al 1
y---al yas’al
‫אני שאלתי.‬ ‫قد سألت. qad sa’alt. 1
qa- s--a--. qad sa’alt.
‫תמיד שאלתי.‬ ‫كنت دائماً أسأل. kuntu dā’iman as’al. 1
k-n-u dā’-man --’-l. kuntu dā’iman as’al.
‫לספר‬ يحكي / يخبر / يروي. yaḥkī / yukhbir / yarwī 1
y---ī /---kh-i----y-rwī yaḥkī / yukhbir / yarwī
‫אני סיפרתי.‬ لقد قلت. laqad qulta. 1
laq----u--a. laqad qulta.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ لقد أخبرت القصة كاملة. laqad akhbarta al-qiṣṣah kāmilah. 1
la----a-h-a--- a--qiṣ-a- -ām----. laqad akhbarta al-qiṣṣah kāmilah.
‫ללמוד‬ يتعلم / يذاكر / يدرس. yata‘allam / yudhākir / yadrus 1
y---‘a---m - yudh---- /---d--s yata‘allam / yudhākir / yadrus
‫אני למדתי.‬ أنا درست ana darastu. 1
a-a--ara-tu. ana darastu.
‫למדתי כל הערב.‬ ‫لقد درست طيلة المساء. laqad darastu ṭūl al-masā’. 1
la--d -a-------ū-----mas--. laqad darastu ṭūl al-masā’.
‫לעבוד‬ عمل ya‘mal 1
y---al ya‘mal
‫אני עבדתי.‬ لقد عملت. laqad ‘amiltu. 1
l---d ‘a-i---. laqad ‘amiltu.
‫עבדתי כל היום.‬ لقد عملت طوال اليوم. laqad ‘amiltu ṭūla al-yawm. 1
l--a--‘ami--- ṭ-l- -l---w-. laqad ‘amiltu ṭūla al-yawm.
‫לאכול‬ يأكل ya’kul 1
ya’--l ya’kul
‫אני אכלתי.‬ لقد أكلت. laqad akaltu. 1
l-q---aka---. laqad akaltu.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ لقد أكلت كل الطعام. laqad akaltu kul al-ṭa‘ām. 1
l-q-d -ka-t---u--a--ṭ--ā-. laqad akaltu kul al-ṭa‘ām.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + ערבית (1-100) MP3 ערבית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬