‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   mk Читање и пишување

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [шест]

6 [shyest]

Читање и пишување

Chitaњye i pishoovaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јas chitam. 1
Јa----i--m. Јas chitam.
‫אני קורא / ת אות.‬ Јас читам една буква. Јas chitam yedna bookva. 1
Јa- c----------a boo-va. Јas chitam yedna bookva.
‫אני קורא / ת מילה.‬ Јас читам еден збор. Јas chitam yedyen zbor. 1
Ј-s-c-i-am -e---n -b-r. Јas chitam yedyen zbor.
‫אני קורא / ת משפט.‬ Јас читам една реченица. Јas chitam yedna ryechyenitza. 1
Јas --i-a- y--n- ry---ye-----. Јas chitam yedna ryechyenitza.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ Јас читам едно писмо. Јas chitam yedno pismo. 1
Јa- c--ta--y--n--pismo. Јas chitam yedno pismo.
‫אני קורא / ת ספר.‬ Јас читам една книга. Јas chitam yedna knigua. 1
Јas--h---m -e--a-k---u-. Јas chitam yedna knigua.
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јas chitam. 1
Јa---h-tam. Јas chitam.
‫את / ה קורא / ת.‬ Ти читаш. Ti chitash. 1
T--ch--as-. Ti chitash.
‫הוא קורא.‬ Тој чита. Toј chita. 1
T-ј-c--ta. Toј chita.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јas pishoovam. 1
Ј---pi---o--m. Јas pishoovam.
‫אני כותב / ת אות.‬ Јас пишувам една буква. Јas pishoovam yedna bookva. 1
Ј-s--is-o-v-m yed-a -o-k--. Јas pishoovam yedna bookva.
‫אני כותב / ת מילה.‬ Јас пишувам еден збор. Јas pishoovam yedyen zbor. 1
Јa- -i-----a- -e---n z-or. Јas pishoovam yedyen zbor.
‫אני כותב / ת משפט.‬ Јас пишувам една реченица. Јas pishoovam yedna ryechyenitza. 1
Јas-pisho--a--ye-n- r---hy-ni---. Јas pishoovam yedna ryechyenitza.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ Јас пишувам едно писмо. Јas pishoovam yedno pismo. 1
Ј-s pi-hoov------n--pis-o. Јas pishoovam yedno pismo.
‫אני כותב / ת ספר.‬ Јас пишувам една книга. Јas pishoovam yedna knigua. 1
Јas-p--h-ov-- y---a -n----. Јas pishoovam yedna knigua.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јas pishoovam. 1
Јas -is------. Јas pishoovam.
‫את / ה כותב / ת.‬ Ти пишуваш. Ti pishoovash. 1
Ti -i---ov-s-. Ti pishoovash.
‫הוא כותב.‬ Тој пишува. Toј pishoova. 1
T-ј p-s--o--. Toј pishoova.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬