‫שיחון‬

he ‫היכרות‬   »   mk Запознавање

‫3 [שלוש]‬

‫היכרות‬

‫היכרות‬

3 [три]

3 [tri]

Запознавање

Zapoznavaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫שלום!‬ Здраво! Zdravo! 1
Zdr-vo! Zdravo!
‫שלום!‬ Добар ден! Dobar dyen! 1
D---r---en! Dobar dyen!
‫מה נשמע?‬ Како си? Kako si? 1
K--o -i? Kako si?
‫את / ה מאירופה?‬ Доаѓате ли од Европа? Doaѓatye li od Yevropa? 1
Do-ѓa-y- li ---Yevro--? Doaѓatye li od Yevropa?
‫את / ה מאמריקה?‬ Доаѓате ли од Америка? Doaѓatye li od Amyerika? 1
D-aѓ-t-- li -d--m-eri--? Doaѓatye li od Amyerika?
‫את / ה מאסיה?‬ Доаѓате ли од Азија? Doaѓatye li od Aziјa? 1
D---at-e-li--d----ј-? Doaѓatye li od Aziјa?
‫באיזה מלון את / ה מתגורר / ת?‬ Во кој хотел живеете? Vo koј khotyel ʐivyeyetye? 1
V- -oј -----e- ʐiv-eye-ye? Vo koј khotyel ʐivyeyetye?
‫כמה זמן את / ה כבר כאן?‬ Колку долго сте веќе овде? Kolkoo dolguo stye vyekjye ovdye? 1
K------d---u-----e v---j-e---dye? Kolkoo dolguo stye vyekjye ovdye?
‫כמה זמן תישאר?‬ Колку долго останувате? Kolkoo dolguo ostanoovatye? 1
K---o--d-lg-- --tan--va--e? Kolkoo dolguo ostanoovatye?
‫האם המקום מוצא חן בעיניך? / בעינייך?‬ Ви се допаѓа ли овде? Vi sye dopaѓa li ovdye? 1
V---ye-do-----li---d--? Vi sye dopaѓa li ovdye?
‫האם את / ה בחופשה?‬ Дали сте овде на одмор? Dali stye ovdye na odmor? 1
Da-- -ty- ovdy--na-od---? Dali stye ovdye na odmor?
‫בוא / י לבקר אותי!‬ Посетете ме! Posyetyetye mye! 1
P--yetyet-e ---! Posyetyetye mye!
‫זו הכתובת שלי.‬ Еве ја мојата адреса. Yevye јa moјata adryesa. 1
Yev-e -a moј--- a-r--s-. Yevye јa moјata adryesa.
‫נתראה מחר?‬ Ќе се видиме ли утре? Kjye sye vidimye li ootrye? 1
K-----y- vi-imye li-o-t--e? Kjye sye vidimye li ootrye?
‫אני מצטער / ת, יש לי תוכניות אחרות.‬ Жал ми е, имам веќе нешто испланирано. ʐal mi ye, imam vyekjye nyeshto isplanirano. 1
ʐ-l m---e,--mam --ekjye --e-ht- ispla--ran-. ʐal mi ye, imam vyekjye nyeshto isplanirano.
‫שלום.‬ Чао! Chao! 1
Ch-o! Chao!
‫להתראות.‬ Довидување! Dovidoovaњye! 1
D-vido----ye! Dovidoovaњye!
‫נתראה בקרוב!‬ До наскоро! Do naskoro! 1
D--n-sk-ro! Do naskoro!

‫אלפבתים‬

‫עם שפות אנחנו יכולים להבין אחד את השני.‬ ‫אנחנו אומרים לאחרים מה אנחנו חושבים או מרגישים.‬ ‫גם לכתיבה יש את אותו התפקיד.‬ ‫לרוב השפות יש גם כתב.‬ ‫כתב מורכב מסימנים.‬ ‫הסימנים האלה יכולים להיות מגוונים.‬ ‫הרבה כתבים מורכבים מאותיות.‬ ‫כתבים אלה נקראים אלפביתים.‬ ‫אלפבית היא אוסף סדור של סימנים גרפיים.‬ ‫את הסימנים האלה מחברים לפי חוקים מסויימים למילים.‬ ‫לכל סימן יש צליל קבוע.‬ ‫המונח אלפבית בא מהשפה היוונית.‬ ‫שם קוראים לשתי האותיות הראשונות אלפא ובתא.‬ ‫במהלך ההיסטוריה נוצרו הרבה אלפבתים שונים.‬ ‫אנשים משתמשים בסימני כתב כבר יותר מ-3000 שנים.‬ ‫בעבר, היו סימני כתב סמלים קסומים.‬ ‫רק אנשים מעטים ידעו מה הם אומרים.‬ ‫אחר כך, איבדו הסימנים את אופיים הסמלי.‬ ‫לאותיות אין היום משמעות.‬ ‫יש להם משמעות רק לאחר שילובם עם אותיות אחרות.‬ ‫כתבים כמו למשל הכתב הסיני עובדים בצורה שונה.‬ ‫הם דומים לתמונות ומציגים לעתים קרובות את משמעותם.‬ ‫כשאנחנו כותבים, אנחנו ממירים בעצם את המחשבות שלנו לכתב.‬ ‫אנחנו משתמשים בסימנים כדי לקבע את הידע שלנו.‬ ‫מוחנו למד איך לפענח את האלפבית.‬ ‫סימנים נהיים למילים, מילים לרעיונות.‬ ‫כן יכול טקסט לשרוד אלפי שנים.‬ ‫ועדיין להיות מובן.‬