‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? sileminitayi zeyitimets’u? 1
s-l--i--t-y-----i--m--s’u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo። 1
a--y- -̣i-a--’---une--ti -ye---alo። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ። 1
kunetati -ye-i---imak-’i-s---z-l- -yi-et-’i’i----e-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i? 1
n-s----l-m-nita-i-ī-u-ze-im-ts’--i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። nisu ayite‘ademeni ። 1
ni---a-it---d---n- ። nisu ayite‘ademeni ።
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ። 1
s--eze-ite‘-d----a---e---i--ni iyu፣-። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? nisiẖa sileminitayi īẖa zeyitimets’i’i? 1
n---ẖa-s---m--i---- --̱a-zey--i---s--’i? nisiẖa sileminitayi īẖa zeyitimets’i’i?
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ane gizē yebileyini። 1
an--gi-ē-y-bi-e---i። ane gizē yebileyini።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ane gizē silezeyibileyi ayimets’i’ini‘ye፣ ። 1
a-- -i-ē-si-ez-y-bi-ey- -yimets---in----፣ ። ane gizē silezeyibileyi ayimets’i’ini‘ye፣ ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? sileminitayi īẖa zeyitits’eniḥi? 1
s--em-n--a-- -h-a zey--it-’eni---? sileminitayi īẖa zeyitits’eniḥi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ane gēna kiseriḥi alenī። 1
a-e -ē-a--i---i-̣i-alenī። ane gēna kiseriḥi alenī።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ane ayits’eniḥini meẖiniyatu gēna kiseriḥi silezelonī። 1
ane--yits’---ḥ--i----̱i--ya-- g-n--kise--h-- si-e--lo--። ane ayits’eniḥini meẖiniyatu gēna kiseriḥi silezelonī።
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? sileminitayi tiẖedu aloẖumi? 1
sile-i--t-y- -ih---u-alo-̱u--? sileminitayi tiẖedu aloẖumi?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። deẖīme aloẖu። 1
de----e-a--h-u። deẖīme aloẖu።
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። deẖīme silezeloẖu kiẖeyidi‘ye ። 1
d--̱--e s-le-e-oh-u kiẖ-y----y--። deẖīme silezeloẖu kiẖeyidi‘ye ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? sileminitayi di’a ḥijī tiẖedu? 1
silem-nita-i-d-’----ijī ti--ed-? sileminitayi di’a ḥijī tiẖedu?
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። gizē mesiyu īyu ። 1
g--- m-siy- -yu ። gizē mesiyu īyu ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። mesiyu sile ziẖone kiẖeyidi iye ። 1
m--iy- -i-e-zi----e -i-̱-y-d----e-። mesiyu sile ziẖone kiẖeyidi iye ።

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬