‫שיחון‬

he ‫ניקוי הבית‬   »   ti ምጽራይ ገዛ

‫18 [שמונה עשרה]‬

‫ניקוי הבית‬

‫ניקוי הבית‬

18 [ዓሰርተሸሞንተ]

18 [‘aseriteshemonite]

ምጽራይ ገዛ

mits’irayi geza

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היום יום שבת.‬ ሎሚ ቀዳም እዩ። lomī k’edami iyu። 1
l--- k’-da------። lomī k’edami iyu።
‫היום יש לנו זמן.‬ ሎሚ ግዜ ኣሎና። lomī gizē alona። 1
lo-- ----------። lomī gizē alona።
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬ ሎሚ ነቲ መንበሪ ገዛ ከነጽሪ ኢና። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna። 1
l--- net- -e----rī-geza k-ne-s--r----a። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬ ኣነ ነቲ (ክፍሊ-)መሕጸቢ ከጽሪ እየ። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye። 1
a-e --t- (-ifi-ī-)-eḥit-’--ī k-t--i-ī-iye። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬ ሰብኣየይ ነታ መኪና ይሓጽባ እዩ። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu። 1
sebi-a-e---neta--e--na yih-a--’-b--iy-። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫הילדים מנקים את האופניים.‬ እቶም ቆልዑ ንብሽግለታታት የጽሩዮም እዮም። itomi k’oli‘u nibishigiletatati yets’iruyomi iyomi። 1
i-o-i--’---‘---i-ish-g-l--a---i ------r----i---o-i። itomi k’oli‘u nibishigiletatati yets’iruyomi iyomi።
‫סבתא משקה את הפרחים.‬ ኣደይ ዓባይ ንዕንባባታት ከተስትዮ ኢያ ። adeyi ‘abayi ni‘inibabatati ketesitiyo īya ። 1
ad-y- --bay- --‘-n---b--ati--et-s-t--- -y--። adeyi ‘abayi ni‘inibabatati ketesitiyo īya ።
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬ እቶም ቆልዑ ንክፍሎም ይሰርዑ(የለዓዕልዎ) እዮም። itomi k’oli‘u nikifilomi yiseri‘u(yele‘a‘iliwo) iyomi። 1
i-o-i ----------kifi--m- yise---u(-ele‘--i--w-) iy---። itomi k’oli‘u nikifilomi yiseri‘u(yele‘a‘iliwo) iyomi።
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬ ሰብኣየይ ንጠረበዛኡ ይሰርዖ (ክለዓዕሎ)እዩ። sebi’ayeyi nit’erebeza’u yiseri‘o (kile‘a‘ilo)iyu። 1
sebi’-yey--n--’-reb----------r-‘o--kile‘----o--yu። sebi’ayeyi nit’erebeza’u yiseri‘o (kile‘a‘ilo)iyu።
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬ ክዳውንቲ ኣብ መሕጸቢት የእትዎም እየ። kidawinitī abi meḥits’ebīti ye’itiwomi iye። 1
k---wini----b-----̣i-s-ebīt- ye---iw-m- i-e። kidawinitī abi meḥits’ebīti ye’itiwomi iye።
‫אני תולה את הכביסה.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ ይሰጥሖም እየ። ane netī kidawinitī yiset’iḥomi iye። 1
a-- ---ī ki-a---it- --s-t--ḥ-m---y-። ane netī kidawinitī yiset’iḥomi iye።
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ የስታርሮም እየ። ane netī kidawinitī yesitariromi iye። 1
a-- -e-- -i--w-ni---y--it-----mi---e። ane netī kidawinitī yesitariromi iye።
‫החלונות מלוכלכים.‬ እቶም መሳኹቲ ርሳሕት እዮም። itomi mesaẖutī risaḥiti iyomi። 1
itomi mesa-̱--ī ---a-̣--i-iyo--። itomi mesaẖutī risaḥiti iyomi።
‫הרצפה מלוכלכת.‬ እቲ መሬት ርሳሕ እዩ። itī merēti risaḥi iyu። 1
i----------r-sa--i i--። itī merēti risaḥi iyu።
‫הכלים מלוכלכים.‬ እቲ ኣቕሑ -ምግቢ ርሳሕ እዩ። itī aḵ’iḥu -migibī risaḥi iyu። 1
it- a-̱-i------igi-ī ----ḥi --u። itī aḵ’iḥu -migibī risaḥi iyu።
‫מי מנקה את החלונות?‬ ነቲ መሳኹቲ መን እዩ ዘጸርዮ? netī mesaẖutī meni iyu zets’eriyo? 1
n-tī-m-s-h--tī m-n- -y-----s’er---? netī mesaẖutī meni iyu zets’eriyo?
‫מי שואב אבק?‬ መን እዩ ዶሮና ዘልግስ? meni iyu dorona zeligisi? 1
me-- i-- do---- ---i---i? meni iyu dorona zeligisi?
‫מי שוטף את הכלים?‬ መን እዩ ኣቕሑ ምግቢ ዝሓጽብ? meni iyu aḵ’iḥu migibī ziḥats’ibi? 1
m-n- iy- ----i--- m-gib--z--̣-------? meni iyu aḵ’iḥu migibī ziḥats’ibi?

‫למידה מוקדמת‬

‫שפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות.‬ ‫זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים.‬ ‫אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן.‬ ‫הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות.‬ ‫והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים.‬ ‫יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם.‬ ‫גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים.‬ ‫יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם.‬ ‫וזה קשור להתפתחות המוח שלנו.‬ ‫אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4.‬ ‫הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה.‬ ‫מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח.‬ ‫קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו.‬ ‫בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר.‬ ‫יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת.‬ ‫הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים.‬ ‫חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה.‬ ‫אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה.‬ ‫רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים.‬ ‫מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות.‬ ‫בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות.‬ ‫ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה.‬ ‫כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות.‬ ‫הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות.‬ ‫יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות.‬ ‫כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי.‬ ‫לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu !‬