‫שיחון‬

he ‫לעשות סידורים‬   »   ti ምድላው/ምግዛእ

‫51 [חמישים ואחת]‬

‫לעשות סידורים‬

‫לעשות סידורים‬

51 [ሓምሳንሓደን]

51 [ḥamisaniḥadeni]

ምድላው/ምግዛእ

midilawi/migiza’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה ללכת לספריה.‬ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye። 1
n-bi bēt--mets’i-̣--i-----h--yi-i-del---። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים.‬ ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye። 1
n--i d----n--m-t---h----tī-kih-e-idi -e--y-። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק.‬ ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye። 1
na-- k-yo-iki---’--h--oy--a--v-z---uk--ni- -i---y-di-d---ye። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye። 1
ḥ-de-m-t---h---i-ki--k’a--i----i--። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye።
‫אני רוצה לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye። 1
h-ade-mets’--̣a----ige-i-- del---። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye። 1
h--d----zēt’--ki-----i --liy-። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לספריה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ። 1
h---e-mets’i-̣afi-niki-----h-i-nab- -ē---mets---̣-fi-- ki-̱-y-di--e-i--- ። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ። 1
h--de m-t-’--̣a-- -i--ge-i’i---b- b-t-----s--ḥ-f-t--kih-e---i-d-l-y-- ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ። 1
ḥa-e ----t-a-n---ge-i’i ---i--ī-os-ki -iẖe-idi -eli--- ። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye። 1
nab---n-d----y-nī-kih----di del--e። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט.‬ ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye። 1
na-i -u-eri---i-i-- --h-ey--- d-liye። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת למאפייה.‬ ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። nabi inida banī kiẖeyidi deliye። 1
n--- -nida b-nī --------- d--i-e። nabi inida banī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לקנות משקפיים.‬ ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። ḥade menets’iri kigezi’i deliye። 1
h-a-e m-n-ts’ir--kig-z-’- ---i-e። ḥade menets’iri kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות פירות וירקות.‬ ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye። 1
firutat--i-i-a-----ani -ige---i d-l-y-። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות לחמניות ולחם.‬ ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye። 1
ni-i-hito-- ba-ini -n-j----i---g-z-’- -e-iy-። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי לקנות משקפיים.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i። 1
na---i--da ------ --l-ye፣--ene-s’--i nikige-i’i። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט לקנות פירות וירקות.‬ ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i። 1
na-i s------a-ikiti-de--ye፣-fir--ata---i a-ī-h-a-i--i---ez-’i። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת למאפייה לקנות לחמניות ולחם.‬ ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ። 1
b--in---ni-er--i me--n--k-ge---i-nabi-ini-a ---- -el-----። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפות מיעוט באירופה‬

‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...‬