‫שיחון‬

he ‫במלון – הגעה‬   »   ti ኣብ ሆተል - ምእታው

‫27 [עשרים ושבע]‬

‫במלון – הגעה‬

‫במלון – הגעה‬

27 [ዕስራንሸውዓተን]

27 [‘isiranishewi‘ateni]

ኣብ ሆተል - ምእታው

abi hoteli - mi’itawi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לכם חדר פנוי?‬ ሓደ ክፍሊ ነጻ ኣለኩም ዶ? ḥade kifilī nets’a alekumi do? 1
ḥ-d- ki--lī net--- al-kum----? ḥade kifilī nets’a alekumi do?
‫הזמנתי חדר.‬ ሓደ ክፍሊ ጠሊበ ኣሎኩ። ḥade kifilī t’elībe aloku። 1
h--de--ifi----’e-ībe -l-ku። ḥade kifilī t’elībe aloku።
‫שמי מילר.‬ ሽመይ ሙለር እዩ። shimeyi muleri iyu። 1
s-im--i-m-le-i i--። shimeyi muleri iyu።
‫אני מעוניין / ת בחדר ליחיד.‬ ንጽል ክፍሊ የድልየኒ ኣሎ ። nits’ili kifilī yediliyenī alo ። 1
nit--i-- k-fi-ī----i----n- -lo ። nits’ili kifilī yediliyenī alo ።
‫אני מעוניין / ת בחדר זוגי.‬ ድርብ ክፍሊ የድልየኒ ኣሎ ። diribi kifilī yediliyenī alo ። 1
d-r-bi k-------ed-l-ye-ī --o ። diribi kifilī yediliyenī alo ።
‫כמה עולה החדר ללילה?‬ ክንደይ ዋግኡ ንሓደ ለይቲ? kinideyi wagi’u niḥade leyitī? 1
kin-d----wag-’--ni--------yitī? kinideyi wagi’u niḥade leyitī?
‫אני מעוניין / ת בחדר עם אמבטיה.‬ ኣነ ሓደ ክፍሊ ምስ መሕጸቢ ደልየ ። ane ḥade kifilī misi meḥits’ebī deliye ። 1
an---̣-de-kifi-- m--i-meh---s’--ī-de--ye-። ane ḥade kifilī misi meḥits’ebī deliye ።
‫אני מעוניין / ת בחדר עם מקלחת.‬ ሻወር ዘለዎ ክፍሊ ደልየ። shaweri zelewo kifilī deliye። 1
shaw----ze---o--ifil- d-liy-። shaweri zelewo kifilī deliye።
‫אפשר לראות את החדר?‬ ነቲ ክፍሊ ክርእይዮ እኽእል ዶ? netī kifilī kiri’iyiyo iẖi’ili do? 1
ne-ī ki---ī-k-ri’iy-y--ih--’-l--d-? netī kifilī kiri’iyiyo iẖi’ili do?
‫יש כאן חניה?‬ ኣብዚ ጋራጅ ኣሎ ዶ? abizī garaji alo do? 1
ab--ī g--aji--lo --? abizī garaji alo do?
‫יש כאן כספת?‬ ኣብዚ ሰይፍ ኣሎ ዶ? abizī seyifi alo do? 1
a-izī -e-i------ d-? abizī seyifi alo do?
‫יש כאן פקס?‬ ኣብዚ ፋክስ መግበሪ ኣሎ ዶ? abizī fakisi megiberī alo do? 1
ab-z- --kisi -e-i--r- --- -o? abizī fakisi megiberī alo do?
‫טוב, אקח את החדר.‬ ጽቡቕ፣ እቲ ክፍሊ ክወስዶ እየ ። ts’ibuḵ’i፣ itī kifilī kiwesido iye ። 1
t---b-ḵ--፣ -t--k--ilī-kiwe-id------። ts’ibuḵ’i፣ itī kifilī kiwesido iye ።
‫הנה המפתחות.‬ መፍትሕ ኣብዚ እንሀለ። mefitiḥi abizī inihāle። 1
mef--iḥ----i-- i-ih---። mefitiḥi abizī inihāle።
‫אלה המזוודות שלי.‬ ሳንጣይ ኣብዚ ኣሎ። sanit’ayi abizī alo። 1
s-nit-a-- -b--ī-a--። sanit’ayi abizī alo።
‫באיזו שעה מוגשת ארוחת הבוקר?‬ ቁርሲ ሰዓት ክንደይ ኢዩ? k’urisī se‘ati kinideyi īyu? 1
k--ri-ī----at--k----e-i -y-? k’urisī se‘ati kinideyi īyu?
‫באיזו שעה מוגשת ארוחת הצהריים?‬ ምሳሕ ሰዓት ክንደይ ኣዩ? misaḥi se‘ati kinideyi ayu? 1
mi--ḥi--e-----ki--d-y--ay-? misaḥi se‘ati kinideyi ayu?
‫באיזו שעה מוגשת ארוחת הערב?‬ ድራርሰዓት ክንደይ ኢዩ? dirarise‘ati kinideyi īyu? 1
d-r--ise-at----nide-i ---? dirarise‘ati kinideyi īyu?

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫הפסקות הן חשובות להצלחה בלמידה‬

‫מי שרוצה ללמוד ביעילות, צריך לעשות הפסקה מפעם לפעם!‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מחקרים מדעיים חדשים.‬ ‫מחקרים חקרו את השלבים השונים של הלמידה.‬ ‫בכדי לעשות את זה הם דימו מצבי למידה שונים.‬ ‫הכי טוב בשבילנו הוא לחלק את המידע לחלקים קטנים.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו לא צריכים ללמוד הרבה בבת אחת.‬ ‫אנחנו צריכים לעשות הפסקות בין היחידות השונות.‬ ‫הצלחתנו בלמידה תלויה גם בתהליכים ביוכימיים.‬ ‫תהליכים אלה מתרחשים במוח.‬ ‫הם קובעים את קצב הלימודים האופטימלי עבורנו.‬ ‫מוחנו מפריש חומרים מסויימים כשאנחנו לומדים דברים חדשים.‬ ‫חומרים אלה משפיעים על פעילות תאי המוח שלנו.‬ ‫שני אינזימים משחקים כאן תפקיד חשוב במיוחד.‬ ‫הם מופרשים כשאנו לומדים דברים חדשים.‬ ‫אבל הם לא מופרשים ביחד.‬ ‫עבודתם מתרחשת במרחק זמני מסוים.‬ ‫אך אנו לומדים בצורה הטובה ביותר כששני האינזימים נמצאים ביחד.‬ ‫והצלחתנו עולה ככל שאנחנו עושים יותר הפסקות.‬ ‫אז זה הגיוני ללמוד בשלבים בעלי אורך משתנה.‬ ‫גם אורך ההפסקות צריך להיות משתנה.‬ ‫הכי טוב יהיה לעשות שתי הפסקות של עשר דקות.‬ ‫ואחריהן הפסקה של חמש דקות.‬ ‫ואחר כך הפסקה של 30 דקות.‬ ‫בהפסקות משנן מוחנו את החומרים החדשים בצורה טובה יותר.‬ ‫בזמן ההפסקות צריך לעזוב את סביבת העבודה.‬ ‫צריך גם להניע את הגוף כשעושים הפסקות.‬ ‫אז תעשו לכם טיול רגלי קצר כשאתם לומדים!‬ ‫ולא להרגיש רע - הרי אתם גם לומדים בהפסקה!‬