‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   ti ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

36 [ሰላሳንሽዱሽተን]

36 [selasanishidushiteni]

ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

wegi‘awī megwi‘aziya abi k’ereba kebabī

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? busi sitēshini abeyi alo? 1
b-s---it--h--i -be-i--l-? busi sitēshini abeyi alo?
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? ayenayi busi īyu nabi ma’ikeli ketema ziẖeyidi? 1
ayenayi b--i ī-u ---i ma’--e-----tem--z--̱ey-di? ayenayi busi īyu nabi ma’ikeli ketema ziẖeyidi?
‫איזה קו לקחת?‬ ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? ayenayi mesimeri busi kiwesidi alenī? 1
a--na-- m--im--- -u-i-k-we---i-a----? ayenayi mesimeri busi kiwesidi alenī?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? miga‘aziya kiḵ’iyiri alenī do? 1
m--a‘a--ya-k-ḵ-iy--- al--- --? miga‘aziya kiḵ’iyiri alenī do?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? abeyi īye kiḵ’iyiri zelenī? 1
a-eyi īy- -ik--i-i-- -e--nī? abeyi īye kiḵ’iyiri zelenī?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? ḥade tīketi kinideyi wagi’u? 1
h--d---ī-eti ---ide-i-w--i--? ḥade tīketi kinideyi wagi’u?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? kinideyi fērimatatati īyomi kisabi ma’ikeli ketema ? 1
kinidey- fēr------a---īy--- --sa-- m-’--e-i kete-a ? kinideyi fērimatatati īyomi kisabi ma’ikeli ketema ?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። abizī kitiweridu alekumi። 1
ab-zī--i--wer--- a-ekum-። abizī kitiweridu alekumi።
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። bi diḥirīti kitiweridu alekumi። 1
b- di--------k-t--e--du al-k-m-። bi diḥirīti kitiweridu alekumi።
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም) ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። biḥijī zelo „u-bani“(tirami) abi 5 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu። 1
b------ --l- „---ani--tir--i) --- 5-d-ḵ--ḵ’i ki-----i’i‘y-። biḥijī zelo „u-bani“(tirami) abi 5 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ) ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። biḥijī zelo tirami(nayi ts’irigiya) abi 10 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu። 1
b----jī-ze-----r-m---ay---s’------a) -b------e-̱-ī--’i-----t--i---yu። biḥijī zelo tirami(nayi ts’irigiya) abi 10 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። biḥijī zelo busi abi 15 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu። 1
bih--j- ---o --s- a---1- dek---ḵ-- ---e-s’i-i-yu። biḥijī zelo busi abi 15 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? ita nayi meweda’ita tirami me‘asi ala ? 1
i-a -ay- m----a’ita -ir-m---e‘-----l--? ita nayi meweda’ita tirami me‘asi ala ?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ) መዓስ ክኸይድ ኢያ? itī meweda’ita tirami(nayi ts’irigiya) me‘asi kiẖeyidi īya? 1
i---me-eda---- -iram--n--i t-----gi--- m----i -ih---id- -ya? itī meweda’ita tirami(nayi ts’irigiya) me‘asi kiẖeyidi īya?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? itī mech’ereshita busi me‘asi kiẖeyidi īya? 1
it--mec---reshit----si-m--as- k-h-e-------a? itī mech’ereshita busi me‘asi kiẖeyidi īya?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ ቲከት ኣለኩም ዶ? tīketi alekumi do? 1
tī-et--al-ku-- d-? tīketi alekumi do?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። tīketi ? no፣ yebileyini። 1
t-ket- --n----e----y--i። tīketi ? no፣ yebileyini።
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። imo meḵ’its’a‘itī kitikefilu alekumi። 1
imo -e-̱--ts’a‘--ī -itik--i-u --e--mi። imo meḵ’its’a‘itī kitikefilu alekumi።

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬