‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   ti ኣብ እንዳ ሓኪም

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [ሓምሳንሸውዓተን]

57 [ḥamisanishewi‘ateni]

ኣብ እንዳ ሓኪም

abi inida ḥakīmi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። abi ḥakīmi k’ots’era alonī። 1
a-i-h---īm- k-o-s-------o--። abi ḥakīmi k’ots’era alonī።
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ። 1
k-o--’-rayi-se--t--1--ī-u ። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ።
‫מה שמך?‬ መን ኢኹም ሽምኩም? meni īẖumi shimikumi? 1
meni -ẖu-i-shi-ik-m-? meni īẖumi shimikumi?
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi። 1
a---m-t-’---y-- ----lī--------lu --j-h----። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi።
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu። 1
i-ī---ak----k-m--s-i-i----። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu።
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi? 1
a-ey---yi ī-is--r---si---o-̱-m-? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi?
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili? 1
i---ayi -ih-igi----mi--h-i---i? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili?
‫יש לך כאבים?‬ ቃንዛ ኣለኩም ዶ? k’aniza alekumi do? 1
k’-n-z------u-- do? k’aniza alekumi do?
‫היכן כואב לך?‬ ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? abeyi yiḥimekumi alo? 1
ab-yi -iḥ---kum--a-o? abeyi yiḥimekumi alo?
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī። 1
k--u g--ē-------- -̣i-̱-o ----ī። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī።
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī። 1
b-zu--- g--ē--’a--za ri-i----lo-ī። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī።
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī። 1
h--d---̣ade----- -’iri-s-eti-a-o--። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī።
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi። 1
na----a‘il- -eb---ẖ-mi -et--- gib--- b--a---mi። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi።
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ። 1
bejaẖ-m- a--tī ---a----et-- --l- ። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ።
‫לחץ הדם תקין.‬ ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo። 1
t-’ek-’it-ī--e---dih-a-i--y---e-o። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo።
‫אני אזריק לך זריקה.‬ መርፍእ ክህበኩም‘የ። merifi’i kihibekumi‘ye። 1
mer-fi---ki-i-e--m-‘--። merifi’i kihibekumi‘ye።
‫אני אתן לך גלולות.‬ ከኒናታት ክህበኩም እየ። kenīnatati kihibekumi iye። 1
k-nī----t---ihibe--mi iy-። kenīnatati kihibekumi iye።
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye። 1
w---ḵ-eti --’-----t-) n--arima-ī -i-ib----i --e። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬