‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ml എണ്ണുന്നു

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ഏഴ്]

7 [ezhu]

എണ്ണുന്നു

yennunnu

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מלאיאלאם נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ ഞാൻ എണ്ണി: njaan yenni: 1
njaan-ye--i: njaan yenni:
‫אחת, שתים, שלוש‬ ഒന്ന് രണ്ട് മൂന്ന് onnu randu moonnu 1
onn--r-n---m-on-u onnu randu moonnu
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ ഞാൻ മൂന്നായി എണ്ണുന്നു. njaan moonnaayi yennunnu. 1
n-a-n mo-nn-ayi y--nu--u. njaan moonnaayi yennunnu.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ ഞാൻ എണ്ണുന്നത് തുടരുന്നു: njaan yennunnathu thudarunnu: 1
njaan yenn-n---h- ---d-r-n-u: njaan yennunnathu thudarunnu:
‫ארבע, חמש, שש, നാല്, അഞ്ച്, ആറ്, naalu, anju, aat, 1
na-l-- ---u,--a-, naalu, anju, aat,
‫שבע, שמונה, תשע‬ ഏഴ് എട്ട് ഒമ്പത് ezhu ettu ombathu 1
e-h- ---u---b-thu ezhu ettu ombathu
‫אני סופר / ת.‬ ഞാൻ എണ്ണി njaan yenni 1
nj------nni njaan yenni
‫את / ה סופר / ת.‬ നിങ്ങൾ എണ്ണുക ningal yennuka 1
ni--a- -e---ka ningal yennuka
‫הוא סופר.‬ പറഞ്ഞു. paranju. 1
pa-an--. paranju.
‫אחת. הראשון.‬ ഒന്ന്. ആദ്യത്തേത്. onnu. aadyathethu. 1
o-nu- aa-yat--t-u. onnu. aadyathethu.
‫שתיים. השני.‬ രണ്ട്. രണ്ടാമത്തെ. randu. randaamathe. 1
ra-du. -a-d---at-e. randu. randaamathe.
‫שלוש. השלישי.‬ മൂന്ന്. മൂന്നാമത്തെ. moonnu. moonnaamathe. 1
mo-nn---m--n-a-m-the. moonnu. moonnaamathe.
‫ארבע. הרביעי.‬ നാല്. നാലാമത്തെ. naalu. naalaamathe. 1
n-a-u- n----ama--e. naalu. naalaamathe.
‫חמש. החמישי.‬ അഞ്ച്. അഞ്ചാമത്തെ. anju. anchaamathe. 1
anj-----c-a--a--e. anju. anchaamathe.
‫שש. השישי.‬ ആറ്. ആറാമത്തേത്. aat. aaramathethu. 1
aa-- -a---a--e---. aat. aaramathethu.
‫שבע. השביעי.‬ ഏഴ്. ഏഴാമത്തേത്. ezhu. ezhaamathethu. 1
ez-u.-e-h-ama-het-u. ezhu. ezhaamathethu.
‫שמונה. השמיני.‬ എട്ട്. എട്ടാമത്തേത്. ettu. ettaamathethu. 1
et----et--amat-e-hu. ettu. ettaamathethu.
‫תשע. התשיעי.‬ ഒമ്പത്. ഒമ്പതാമത്തേത്. ombathu. ombathaamathethu. 1
o-ba--u- -m--th--m--h--h-. ombathu. ombathaamathethu.

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬