‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   pa ਕਿਸੇ ਗੱਲ ਦਾ ਤਰਕ ਦੇਣਾ 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [ਛਿਅੱਤਰ]

76 [Chi'atara]

ਕਿਸੇ ਗੱਲ ਦਾ ਤਰਕ ਦੇਣਾ 2

kisē gala dā taraka dēṇā 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ ਤੁਸੀਂ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਏ? tusīṁ ki'uṁ nahīṁ ā'ē? 1
t-s-- ki--- -a-īṁ -'ē? tusīṁ ki'uṁ nahīṁ ā'ē?
‫הייתי חולה.‬ ਮੈਂ ਬੀਮਾਰ ਸੀ। Maiṁ bīmāra sī. 1
Mai--bī-āra --. Maiṁ bīmāra sī.
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ ਮੈਂ ਨਹੀਂ ਆਇਆ / ਆਈ ਕਿਉਂਕਿ ਮੈਂ ਬੀਮਾਰ ਸੀ। Maiṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī ki'uṅki maiṁ bīmāra sī. 1
Maiṁ---hī----i'-- ------'--ki --iṁ -īm-ra-sī. Maiṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī ki'uṅki maiṁ bīmāra sī.
‫מדוע היא לא באה?‬ ਉਹ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਈ? Uha ki'uṁ nahīṁ ā'ī? 1
U-a-k-'uṁ -ah-ṁ---ī? Uha ki'uṁ nahīṁ ā'ī?
‫היא הייתה עייפה.‬ ਉਹ ਥੱਕ ਗਈ ਸੀ। Uha thaka ga'ī sī. 1
Uha t-a---g-'ī-s-. Uha thaka ga'ī sī.
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ ਉਹ ਨਹੀਂ ਆਈ ਕਿਉਂਕਿ ਉਹ ਥੱਕ ਗਈ ਹੈ। Uha nahīṁ ā'ī ki'uṅki uha thaka ga'ī hai. 1
Uha n--īṁ-----k-'uṅ----h---h--- g--ī ha-. Uha nahīṁ ā'ī ki'uṅki uha thaka ga'ī hai.
‫מדוע הוא לא בא?‬ ਉਹ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਇਆ? Uha ki'uṁ nahīṁ ā'i'ā? 1
U-- k---ṁ------ ā-i'ā? Uha ki'uṁ nahīṁ ā'i'ā?
‫לא התחשק לו.‬ ਉਸਦਾ ਮਨ ਨਹੀਂ ਕਰ ਰਿਹਾ ਸੀ। Usadā mana nahīṁ kara rihā sī. 1
U---ā--a-----hīṁ kara ri-----. Usadā mana nahīṁ kara rihā sī.
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ ਉਹ ਨਹੀਂ ਆਇਆ ਕਿਉਂਕਿ ਉਸਦੀ ਇੱਛਾ ਨਹੀਂ ਸੀ? Uha nahīṁ ā'i'ā ki'uṅki usadī ichā nahīṁ sī? 1
Uha-nah-ṁ ā--'--k------ u-----------ah-ṁ sī? Uha nahīṁ ā'i'ā ki'uṅki usadī ichā nahīṁ sī?
‫מדוע לא באתם / ן?‬ ਤੁਸੀਂ ਸਾਰੇ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਏ? Tusīṁ sārē ki'uṁ nahīṁ ā'ē? 1
T--ī--sā-- ---uṁ n-hīṁ ---? Tusīṁ sārē ki'uṁ nahīṁ ā'ē?
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ ਸਾਡੀ ਗੱਡੀ ਖਰਾਬ ਹੈ। Sāḍī gaḍī kharāba hai. 1
S----ga---k---āba-ha-. Sāḍī gaḍī kharāba hai.
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ ਅਸੀਂ ਨਹੀਂ ਆਏ ਕਿਉਂਕਿ ਸਾਡੀ ਗੱਡੀ ਖਰਾਬ ਹੈ। Asīṁ nahīṁ ā'ē ki'uṅki sāḍī gaḍī kharāba hai. 1
A--ṁ-na--ṁ-ā-ē--i'uṅ-i s--ī-g--ī -h-rāba-hai. Asīṁ nahīṁ ā'ē ki'uṅki sāḍī gaḍī kharāba hai.
‫מדוע האנשים לא באו?‬ ਉਹ ਲੋਕ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਏ? Uha lōka ki'uṁ nahīṁ ā'ē? 1
Uha lō-a-ki--- na--ṁ--'ē? Uha lōka ki'uṁ nahīṁ ā'ē?
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ ਉਹਨਾਂ ਦੀ ਗੱਡੀ ਛੁੱਟ ਗਈ ਸੀ। Uhanāṁ dī gaḍī chuṭa ga'ī sī. 1
U--nā- dī-g-ḍ--ch--- --'--sī. Uhanāṁ dī gaḍī chuṭa ga'ī sī.
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ ਉਹ ਲੋਕ ਇਸ ਲਈ ਨਹੀਂ ਆਏ ਕਿਉਂਕਿ ਉਹਨਾਂ ਦੀ ਗੱਡੀ ਛੁੱਟ ਗਈ ਸੀ। Uha lōka isa la'ī nahīṁ ā'ē ki'uṅki uhanāṁ dī gaḍī chuṭa ga'ī sī. 1
U-- --ka -s---a-- --------ē ki-u-k- u----ṁ-dī -a-ī -h-ṭa -a-ī-s-. Uha lōka isa la'ī nahīṁ ā'ē ki'uṅki uhanāṁ dī gaḍī chuṭa ga'ī sī.
‫מדוע לא באת?‬ ਤੂੰ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਇਆ / ਆਈ? Tū ki'uṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī? 1
Tū k-'u--n--īṁ --i'-/ ā'-? Tū ki'uṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī?
‫היה לי אסור.‬ ਮੈਨੂੰ ਆਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਸੀ। Mainū ā'uṇa dī āgi'ā nahīṁ sī. 1
M-inū ----- -ī-āgi'- n-hī- --. Mainū ā'uṇa dī āgi'ā nahīṁ sī.
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ ਮੈਂ ਨਹੀਂ ਆਇਆ / ਆਈ ਕਿਉਂਕਿ ਮੈਨੂੰ ਆਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਸੀ। Maiṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī ki'uṅki mainū ā'uṇa dī āgi'ā nahīṁ sī. 1
M--ṁ--------'--ā/---- ki--ṅ---ma-nū ----a-d- ā-i'ā-n---- --. Maiṁ nahīṁ ā'i'ā/ ā'ī ki'uṅki mainū ā'uṇa dī āgi'ā nahīṁ sī.

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬