‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   mr कारण देणे २

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

७६ [शहात्तर]

76 [Śahāttara]

कारण देणे २

kāraṇa dēṇē 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ तू का आला / आली नाहीस? tū kā ālā/ ālī nāhīsa? 1
t- k--āl-/---- n---sa? tū kā ālā/ ālī nāhīsa?
‫הייתי חולה.‬ मी आजारी होतो. / होते. Mī ājārī hōtō. / Hōtē. 1
M- -j-rī --tō--/ H---. Mī ājārī hōtō. / Hōtē.
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ मी आलो नाही कारण मी आजारी होतो. / होते. Mī ālō nāhī kāraṇa mī ājārī hōtō. / Hōtē. 1
M- āl- -----kār-ṇa -- -jār---ōt-.-/--ō-ē. Mī ālō nāhī kāraṇa mī ājārī hōtō. / Hōtē.
‫מדוע היא לא באה?‬ ती का आली नाही? Tī kā ālī nāhī? 1
T--k- ā-ī nāh-? Tī kā ālī nāhī?
‫היא הייתה עייפה.‬ ती दमली होती. Tī damalī hōtī. 1
T- -ama-ī -ōtī. Tī damalī hōtī.
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ ती आली नाही कारण ती दमली होती. Tī ālī nāhī kāraṇa tī damalī hōtī. 1
T----ī -ā---kā-a-a--ī----alī ----. Tī ālī nāhī kāraṇa tī damalī hōtī.
‫מדוע הוא לא בא?‬ तो का आला नाही? Tō kā ālā nāhī? 1
T--kā āl- n-hī? Tō kā ālā nāhī?
‫לא התחשק לו.‬ त्याला रूची नव्हती. Tyālā rūcī navhatī. 1
T---ā----ī---v-a--. Tyālā rūcī navhatī.
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ तो आला नाही कारण त्याला रूची नव्हती. Tō ālā nāhī kāraṇa tyālā rūcī navhatī. 1
T---l--nāh--k-raṇ- t--lā rūcī -avhatī. Tō ālā nāhī kāraṇa tyālā rūcī navhatī.
‫מדוע לא באתם / ן?‬ तुम्ही का आला नाहीत? Tumhī kā ālā nāhīta? 1
T--hī kā---ā nā--ta? Tumhī kā ālā nāhīta?
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ आमची कार बिघडली आहे. Āmacī kāra bighaḍalī āhē. 1
Ām----k-r--b-gh-ḍa-ī āh-. Āmacī kāra bighaḍalī āhē.
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ आम्ही नाही आलो कारण आमची कार बिघडली आहे. Āmhī nāhī ālō kāraṇa āmacī kāra bighaḍalī āhē. 1
Āmhī-nā-ī-ālō kāra-- --a----ā-a---gha-a-ī--hē. Āmhī nāhī ālō kāraṇa āmacī kāra bighaḍalī āhē.
‫מדוע האנשים לא באו?‬ लोक का नाही आले? Lōka kā nāhī ālē? 1
L--- -ā-nāhī--lē? Lōka kā nāhī ālē?
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ त्यांची ट्रेन चुकली. Tyān̄cī ṭrēna cukalī. 1
Tyān̄cī ṭ--n- -uka-ī. Tyān̄cī ṭrēna cukalī.
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ ते नाही आले कारण त्यांची ट्रेन चुकली. Tē nāhī ālē kāraṇa tyān̄cī ṭrēna cukalī. 1
T- nāhī-ā----ār-ṇ- t--n̄c--ṭ-ē-- cuka--. Tē nāhī ālē kāraṇa tyān̄cī ṭrēna cukalī.
‫מדוע לא באת?‬ तू का आला / आली नाहीस? Tū kā ālā/ ālī nāhīsa? 1
T- kā-ā--- ālī-nāh---? Tū kā ālā/ ālī nāhīsa?
‫היה לי אסור.‬ मला येण्याची परवानगी नव्हती. Malā yēṇyācī paravānagī navhatī. 1
M-lā-y---ā-ī---ra--n-gī --vh-t-. Malā yēṇyācī paravānagī navhatī.
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ मी आलो / आले नाही कारण मला येण्याची परवानगी नव्हती. Mī ālō/ ālē nāhī kāraṇa malā yēṇyācī paravānagī navhatī. 1
M--āl-/-ā-----hī k-ra-a--a---yē-yā-ī----av--agī-n--h---. Mī ālō/ ālē nāhī kāraṇa malā yēṇyācī paravānagī navhatī.

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬