‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   zh 解释,说明某件事情2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76[七十六]

76 [Qīshíliù]

解释,说明某件事情2

jiěshì, shuōmíng mǒu jiàn shìqíng 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ 你 为什么 没有 来 呢 ? nǐ wèishéme méiyǒu lái ne? 1
nǐ -èi-hé-e m----u -ái ne? nǐ wèishéme méiyǒu lái ne?
‫הייתי חולה.‬ 我 生病 了 。 Wǒ shēngbìngle. 1
W- --ēn-b---le. Wǒ shēngbìngle.
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ 我 没有 来 , 因为 我 生病 了 。 Wǒ méiyǒu lái, yīnwèi wǒ shēngbìngle. 1
W- -é---- lá---yī-w-- -- s----bì---e. Wǒ méiyǒu lái, yīnwèi wǒ shēngbìngle.
‫מדוע היא לא באה?‬ 她 为什么 没有 来 呢 ? Tā wèishéme méiyǒu lái ne? 1
Tā-w---h--e-méiy---lái n-? Tā wèishéme méiyǒu lái ne?
‫היא הייתה עייפה.‬ 她 累 了 。 Tā lèile. 1
T- lè---. Tā lèile.
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ 她 没有 来 , 因为 她 累 了 。 Tā méiyǒu lái, yīnwèi tā lèile. 1
Tā --iy-u -ái,-y-nw-i -ā l-i-e. Tā méiyǒu lái, yīnwèi tā lèile.
‫מדוע הוא לא בא?‬ 他 为什么 没有 来 呢 ? Tā wèishéme méiyǒu lái ne? 1
Tā wèi-héme-m-iy-- ----n-? Tā wèishéme méiyǒu lái ne?
‫לא התחשק לו.‬ 他 没有 兴 趣 。 Tā méiyǒu xìngqù. 1
T- ------ ---gq-. Tā méiyǒu xìngqù.
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ 他 没有 来 ,因为 他 没有 兴趣 。 Tā méiyǒu lái, yīnwèi tā méiyǒu xìngqù. 1
T--m-i--u --i--yī---i--ā -éi--u x-n--ù. Tā méiyǒu lái, yīnwèi tā méiyǒu xìngqù.
‫מדוע לא באתם / ן?‬ 你们 为什么 没有 来 呢 ? Nǐmen wèishéme méiyǒu lái ne? 1
N--en w-i---me m-i-ǒu ----ne? Nǐmen wèishéme méiyǒu lái ne?
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ 我们的 车 坏 了 。 Wǒmen de jū huàile. 1
Wǒmen -e ---hu---e. Wǒmen de jū huàile.
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ 我们 没有 来, 因为 我们的 车 坏 了 。 Wǒmen méiyǒu lái, yīnwèi wǒmen de jū huàile. 1
Wǒ-en mé-yǒ--l--- yī-w-i wǒm-n de-jū-h-à--e. Wǒmen méiyǒu lái, yīnwèi wǒmen de jū huàile.
‫מדוע האנשים לא באו?‬ 为什么 没有 人 来 呢 ? 。 Wèishéme méiyǒurén lái ne?. 1
Wèi-hé-e---i-ǒu--n --- ne-. Wèishéme méiyǒurén lái ne?.
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ 他们 把 火车 错过 了 。 Tāmen bǎ huǒchē cuòguòle. 1
Tā-e--b--huǒ----c-ò--òle. Tāmen bǎ huǒchē cuòguòle.
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ 他们 没有 来 , 因为 他们 把 火车 错过 了 。 Tāmen méiyǒu lái, yīnwèi tāmen bǎ huǒchē cuòguòle. 1
Tā-en m---ǒ- lá-, yī---- -āmen--ǎ hu-ch--c------e. Tāmen méiyǒu lái, yīnwèi tāmen bǎ huǒchē cuòguòle.
‫מדוע לא באת?‬ 你 为什么 没有 来 呢 ? Nǐ wèishéme méiyǒu lái ne? 1
N- -è-s-ém- -é--ǒ--l---n-? Nǐ wèishéme méiyǒu lái ne?
‫היה לי אסור.‬ 我 不 可以的 。 Wǒ bù kěyǐ de. 1
Wǒ-b- k-yǐ --. Wǒ bù kěyǐ de.
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ 我 没 来 ,因为 我 不 可以 来 。 Wǒ méi lái, yīnwèi wǒ bù kěyǐlái. 1
Wǒ-m-i ---- ---wèi-wǒ ------ǐlái. Wǒ méi lái, yīnwèi wǒ bù kěyǐlái.

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬