‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   zh 解释,说明某件事情1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75[七十五]

75 [Qīshíwǔ]

解释,说明某件事情1

jiěshì, shuōmíng mǒu jiàn shìqíng 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ 您 为什么 没来 呢 ? nín wèishéme méi lái ne? 1
ní- wèishé-e--éi --- n-? nín wèishéme méi lái ne?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ 天气 太糟糕 了 。 Tiānqì tài zāogāole. 1
Ti---ì --i zā-g--le. Tiānqì tài zāogāole.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ 我 不来 了, 因为 天气 太 糟糕 了 。 Wǒ bù láile, yīn wéi tiānqì tài zāogāole. 1
W- -- l-il-,-y---w------n-ì --i---o----e. Wǒ bù láile, yīn wéi tiānqì tài zāogāole.
‫מדוע הוא לא בא?‬ 他 为什么 没来 呢 ? Tā wèishéme méi lái ne? 1
T- ---shéme-m-- lá--ne? Tā wèishéme méi lái ne?
‫הוא לא הוזמן.‬ 他 没有 被邀请 。 Tā méiyǒu bèi yāoqǐng. 1
Tā-m--yǒ- -èi--ā----g. Tā méiyǒu bèi yāoqǐng.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ 他 不来, 因为 他 没有 被邀请 。 Tā bù lái, yīnwèi tā méiyǒu bèi yāoqǐng. 1
Tā-b---ái,--ī-wè---ā---i--- ----y--q-n-. Tā bù lái, yīnwèi tā méiyǒu bèi yāoqǐng.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ 你 为什么 没来 呢 ? Nǐ wèishéme méi lái ne? 1
Nǐ---is--m--m-- l---n-? Nǐ wèishéme méi lái ne?
‫אין לי זמן.‬ 我 没有 时间 。 Wǒ méiyǒu shíjiān. 1
W- -éiyǒ--sh--i-n. Wǒ méiyǒu shíjiān.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ 我 不来, 因为 我 没有 时间 。 Wǒ bù lái, yīnwèi wǒ méiyǒu shíjiān. 1
W--bù---i- y------w-----yǒu s-íj-ān. Wǒ bù lái, yīnwèi wǒ méiyǒu shíjiān.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ 你 为什么 不留下来 呢 ? Nǐ wèishéme bù liú xiàlái ne? 1
N--w--s-é-- -ù -iú xi-l-i ne? Nǐ wèishéme bù liú xiàlái ne?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ 我 还得 工作 。 Wǒ hái dé gōngzuò. 1
W- -ái----g--gzuò. Wǒ hái dé gōngzuò.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ 我 不 留下来, 因为 我 还得 工作 。 Wǒ bù liú xiàlái, yīnwèi wǒ hái dé gōngzuò. 1
W- bù li- xi----, yīn--i -ǒ h---dé --n-z--. Wǒ bù liú xiàlái, yīnwèi wǒ hái dé gōngzuò.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ 您 为什么 现在 就 走 ? Nín wèishéme xiànzài jiù zǒu? 1
N-n w-ishéme-xià--ài--iù--ǒu? Nín wèishéme xiànzài jiù zǒu?
‫אני עייף / ה.‬ 我 累 了 。 Wǒ lèile. 1
Wǒ l-il-. Wǒ lèile.
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ 我 走 了 , 因为 我 累 了 。 Wǒ zǒuliǎo, yīnwèi wǒ lèile. 1
Wǒ z--l---,--īn--i--ǒ -èi--. Wǒ zǒuliǎo, yīnwèi wǒ lèile.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ 您 为什么 现在 就 走 呢 ? Nín wèishéme xiànzài jiù zǒu ne? 1
N-n-w---------i---ài--iù z-u --? Nín wèishéme xiànzài jiù zǒu ne?
‫כבר מאוחר.‬ 已经 很晚 了 。 Yǐjīng hěn wǎnle. 1
Yǐj-n--------n-e. Yǐjīng hěn wǎnle.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ 我 得走 了, 因为 已经 很晚 了 。 Wǒ dé zǒuliǎo, yīn wéi yǐjīng hěn wǎnle. 1
W- -- -ǒ-liǎo---īn--éi--ǐ-īn- hě- wǎ--e. Wǒ dé zǒuliǎo, yīn wéi yǐjīng hěn wǎnle.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬