‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   pa ਕਿਸੇ ਗੱਲ ਦਾ ਤਰਕ ਦੇਣਾ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ਪਝੰਤਰ]

75 [Pajhatara]

ਕਿਸੇ ਗੱਲ ਦਾ ਤਰਕ ਦੇਣਾ 1

kisē gala dā taraka dēṇā 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ਤੁਸੀਂ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਉਂਦੇ ? tusīṁ ki'uṁ nahīṁ ā'undē? 1
t-sī- k---- -a-ī- ā-----? tusīṁ ki'uṁ nahīṁ ā'undē?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ਮੌਸਮ ਕਿੰਨਾ ਖਰਾਬ ਹੈ? Mausama kinā kharāba hai? 1
Mau---a--in- --ar--- ha-? Mausama kinā kharāba hai?
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ਮੈਂ ਨਹੀਂ ਆ ਰਿਹਾ / ਰਹੀ ਹਾਂ ਕਿਉਂਕਿ ਮੌਸਮ ਬਹੁਤ ਖਰਾਬ ਹੈ। Maiṁ nahīṁ ā rihā/ rahī hāṁ ki'uṅki mausama bahuta kharāba hai. 1
M-i- nah---- r-h----a-ī--āṁ----u-k----u-a-- bahu-a-kha-āb- h-i. Maiṁ nahīṁ ā rihā/ rahī hāṁ ki'uṅki mausama bahuta kharāba hai.
‫מדוע הוא לא בא?‬ ਉਹ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆ ਰਿਹਾ? Uha ki'uṁ nahīṁ ā rihā? 1
Uha -i-u----h---- r-h-? Uha ki'uṁ nahīṁ ā rihā?
‫הוא לא הוזמן.‬ ਉਸਨੂੰ ਸੱਦਾ ਨਹੀਂ ਦਿੱਤਾ ਗਿਆ। Usanū sadā nahīṁ ditā gi'ā. 1
Usan- sa----ah-ṁ ditā---'ā. Usanū sadā nahīṁ ditā gi'ā.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ਉਹ ਨਹੀਂ ਆ ਰਿਹਾ ਕਿਉਂਕਿ ਉਸਨੂੰ ਬੁਲਾਇਆ ਨਹੀਂ ਗਿਆ। Uha nahīṁ ā rihā ki'uṅki usanū bulā'i'ā nahīṁ gi'ā. 1
Uh--na--ṁ --r-hā ki--ṅki-u--nū-b------- -ahī--g---. Uha nahīṁ ā rihā ki'uṅki usanū bulā'i'ā nahīṁ gi'ā.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ਤੂੰ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਆਂਉਂਦਾ / ਆਉਂਦੀ? Tū ki'uṁ nahīṁ āṁundā/ ā'undī? 1
T----'-- ---īṁ--ṁ-nd-/ -'undī? Tū ki'uṁ nahīṁ āṁundā/ ā'undī?
‫אין לי זמן.‬ ਮੇਰੇ ਕੋਲ ਵਕਤ ਨਹੀਂ ਹੈ। Mērē kōla vakata nahīṁ hai. 1
M----k----v-k-t- n-hī- h-i. Mērē kōla vakata nahīṁ hai.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ਮੈਂ ਨਹੀਂ ਆ ਰਿਹਾ / ਰਹੀ ਕਿਉਂਕਿ ਮੇਰੇ ਕੋਲ ਵਕਤ ਨਹੀਂ ਹੈ। Maiṁ nahīṁ ā rihā/ rahī ki'uṅki mērē kōla vakata nahīṁ hai. 1
M-iṁ ----- ā-ri-ā- --h-----u-k- mēr--k--a---k--a-nahī----i. Maiṁ nahīṁ ā rihā/ rahī ki'uṅki mērē kōla vakata nahīṁ hai.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ਤੂੰ ਠਹਿਰ ਕਿਉਂ ਨਹੀਂ ਜਾਂਦਾ / ਜਾਂਦੀ? Tū ṭhahira ki'uṁ nahīṁ jāndā/ jāndī? 1
Tū -h---ra--i'-ṁ--ah----ā---/ j--dī? Tū ṭhahira ki'uṁ nahīṁ jāndā/ jāndī?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ਮੈਂ ਅਜੇ ਕੰਮ ਕਰਨਾ ਹੈ। Maiṁ ajē kama karanā hai. 1
M-i---jē---ma----an----i. Maiṁ ajē kama karanā hai.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ਮੈਂ ਨਹੀਂ ਰਿਹ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਕਿਉਂਕਿ ਮੈਂ ਅਜੇ ਕੰਮ ਕਰਨਾ ਹੈ। Maiṁ nahīṁ riha sakadā/ sakadī ki'uṅki maiṁ ajē kama karanā hai. 1
M-iṁ -a-īṁ ---- s-k--ā- sa---- --'u-ki --iṁ-a-ē-k-ma k---nā --i. Maiṁ nahīṁ riha sakadā/ sakadī ki'uṅki maiṁ ajē kama karanā hai.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ਤੁਸੀਂ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਹੀ ਕਿਉਂ ਜਾ ਰਹੇ / ਰਹੀਆਂ ਹੋ? Tusīṁ huṇē tōṁ hī ki'uṁ jā rahē/ rahī'āṁ hō? 1
T--īṁ --ṇ--tōṁ-hī k-'-ṁ-----ah---ra---ā---ō? Tusīṁ huṇē tōṁ hī ki'uṁ jā rahē/ rahī'āṁ hō?
‫אני עייף / ה.‬ ਮੈਂ ਥੱਕ ਗਿਆ / ਗਈ ਹਾਂ। Maiṁ thaka gi'ā/ ga'ī hāṁ. 1
M-iṁ th--- gi-ā- g-'--hā-. Maiṁ thaka gi'ā/ ga'ī hāṁ.
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ਮੈਂ ਜਾ ਰਿਹਾ / ਰਹੀ ਹਾਂ ਕਿਉਂਕਿ ਮੈਂ ਥੱਕ ਗਿਆ / ਗਈ ਹਾਂ। Maiṁ jā rihā/ rahī hāṁ ki'uṅki maiṁ thaka gi'ā/ ga'ī hāṁ. 1
M--ṁ -ā--ih-/--ah- hā- -i---ki---iṁ th--a--i--/ --'----ṁ. Maiṁ jā rihā/ rahī hāṁ ki'uṅki maiṁ thaka gi'ā/ ga'ī hāṁ.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ਤੁਸੀਂ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਹੀ ਕਿਉਂ ਜਾ ਰਹੇ / ਰਹੀਆਂ ਹੋ? Tusīṁ huṇē tōṁ hī ki'uṁ jā rahē/ rahī'āṁ hō? 1
Tus---h--ē -ōṁ h- k-'-ṁ jā-r-h-- ra----ṁ---? Tusīṁ huṇē tōṁ hī ki'uṁ jā rahē/ rahī'āṁ hō?
‫כבר מאוחר.‬ ਬਹੁਤ ਦੇਰ ਚੁੱਕੀ ਹੈ। Bahuta dēra cukī hai. 1
Bah--a ------uk----i. Bahuta dēra cukī hai.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ ਮੈਂ ਚੱਲਦਾ / ਚੱਲਦੀ ਹਾਂ ਕਿਉਂਕਿ ਪਹਿਲਾਂ ਹੀ ਦੇਰ ਹੋ ਚੁੱਕੀ ਹੈ। Maiṁ caladā/ caladī hāṁ ki'uṅki pahilāṁ hī dēra hō cukī hai. 1
M--ṁ-----d-/ cala-ī---- ---u-k- ------ṁ-hī d-------c----ha-. Maiṁ caladā/ caladī hāṁ ki'uṅki pahilāṁ hī dēra hō cukī hai.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬