‫שיחון‬

he ‫ניקוי הבית‬   »   kn ಮನೆ ಸಚ್ಛತೆ

‫18 [שמונה עשרה]‬

‫ניקוי הבית‬

‫ניקוי הבית‬

೧೮ [ಹದಿನೆಂಟು]

18 [Hadineṇṭu]

ಮನೆ ಸಚ್ಛತೆ

mane sacchate

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קאנאדה נגן יותר
‫היום יום שבת.‬ ಇಂದು ಶನಿವಾರ indu śanivāra 1
indu -an----a indu śanivāra
‫היום יש לנו זמן.‬ ಇಂದು ನಮಗೆ ಸಮಯವಿದೆ. indu namage samayavide. 1
i--u -a---e----ay----e. indu namage samayavide.
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬ ಇಂದು ನಾವು ಮನೆಯನ್ನು ಶುಚಿ ಮಾಡುತ್ತೇವೆ. Indu nāvu maneyannu śuci māḍuttēve. 1
I--- n-v---a-ey-nn- śu---māḍu--ē--. Indu nāvu maneyannu śuci māḍuttēve.
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬ ನಾನು ಬಚ್ಚಲುಮನೆಯನ್ನು ತೊಳೆಯುತ್ತಿದ್ದೇನೆ. Nānu baccalumaneyannu toḷeyuttiddēne. 1
N--- ba-----ma-e-ann--t--e--t--d-ēne. Nānu baccalumaneyannu toḷeyuttiddēne.
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬ ನನ್ನ ಗಂಡ /ಯಜಮಾನರು ಕಾರನ್ನು ತೊಳೆಯುತ್ತಿದ್ದಾರೆ. Nanna gaṇḍa/yajamānaru kārannu toḷeyuttiddāre. 1
Na--a --ṇ---ya--m--aru k-ran---to---ut---dāre. Nanna gaṇḍa/yajamānaru kārannu toḷeyuttiddāre.
‫הילדים מנקים את האופניים.‬ ಮಕ್ಕಳು ಸೈಕಲ್ ಗಳನ್ನು ತೊಳೆಯುತ್ತಿದ್ದಾರೆ. Makkaḷu saikal gaḷannu toḷeyuttiddāre. 1
M-kk--u --ikal---ḷ-----t--eyut--dd--e. Makkaḷu saikal gaḷannu toḷeyuttiddāre.
‫סבתא משקה את הפרחים.‬ ಅಜ್ಜಿ ಗಿಡಗಳಿಗೆ ನೀರು ಹಾಕುತ್ತಿದ್ದಾರೆ. Ajji giḍagaḷige nīru hākuttiddāre. 1
A-j-------aḷ--- -ī-- h----ti-d-r-. Ajji giḍagaḷige nīru hākuttiddāre.
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬ ಮಕ್ಕಳು ಅವರ ಕೋಣೆಗಳನ್ನು ಓರಣವಾಗಿ ಇಡುತ್ತಿದ್ದಾರೆ. Makkaḷu avara kōṇegaḷannu ōraṇavāgi iḍuttiddāre. 1
M-k--ḷ--avara-kō-ega--nnu ---ṇa--g- --u--i--āre. Makkaḷu avara kōṇegaḷannu ōraṇavāgi iḍuttiddāre.
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬ ನನ್ನ ಗಂಡ /ಯಜಮಾನರು ಅವರ ಮೇಜನ್ನು ಓರಣವಾಗಿ ಇಡುತ್ತಿದ್ದಾರೆ. Nanna gaṇḍa/yajamānaru avara mējannu ōraṇavāgi iḍuttiddāre. 1
Nan-- ---ḍa/ya----n--u--va-- m-j--n- -ra-avā-i---ut-----r-. Nanna gaṇḍa/yajamānaru avara mējannu ōraṇavāgi iḍuttiddāre.
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬ ನಾನು ಕೊಳೆ ಬಟ್ಟೆ ಗಳನ್ನು ವಾಷಿಂಗ್ ಮಶೀನಿನಲ್ಲಿ ಹಾಕುತ್ತಿದ್ದೇನೆ, Nānu koḷe baṭṭe gaḷannu vāṣiṅg maśīninalli hākuttiddēne, 1
N-n- -o-e -------aḷ---------ṅg --śī-i-a-l--h--ut---dē-e, Nānu koḷe baṭṭe gaḷannu vāṣiṅg maśīninalli hākuttiddēne,
‫אני תולה את הכביסה.‬ ನಾನು ಒಗೆದ ಬಟ್ಟೆ ಗಳನ್ನು ಒಣಗಿ ಹಾಕುತ್ತಿದ್ದೇನೆ. nānu ogeda baṭṭe gaḷannu oṇagi hākuttiddēne. 1
n--- -ge-- -a--- -a-a----o-a-i-hāk-ttid-ē--. nānu ogeda baṭṭe gaḷannu oṇagi hākuttiddēne.
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬ ನಾನು ಬಟ್ಟೆ ಗಳನ್ನು ಇಸ್ತ್ರಿ ಮಾಡುತ್ತಿದ್ದೇನೆ. Nānu baṭṭe gaḷannu istri māḍuttiddēne. 1
N-nu--a----gaḷa-n- i-tr--mā-utt---ē--. Nānu baṭṭe gaḷannu istri māḍuttiddēne.
‫החלונות מלוכלכים.‬ ಕಿಟಕಿಗಳು ಕೊಳೆಯಾಗಿವೆ. Kiṭakigaḷu koḷeyāgive. 1
K-ṭakigaḷ--ko-ey-g---. Kiṭakigaḷu koḷeyāgive.
‫הרצפה מלוכלכת.‬ ನೆಲ ಕೊಳೆಯಾಗಿದೆ. Nela koḷeyāgide. 1
Ne-- -o-e-ā--d-. Nela koḷeyāgide.
‫הכלים מלוכלכים.‬ ಪಾತ್ರೆಗಳು ಕೊಳೆಯಾಗಿವೆ. Pātregaḷu koḷeyāgive. 1
P-t-eg--- k-----give. Pātregaḷu koḷeyāgive.
‫מי מנקה את החלונות?‬ ಕಿಟಕಿಗಳನ್ನು ಯಾರು ಶುಚಿ ಮಾಡುತ್ತಾರೆ? Kiṭakigaḷannu yāru śuci māḍuttāre? 1
Ki----gaḷan------u--------ḍutt-re? Kiṭakigaḷannu yāru śuci māḍuttāre?
‫מי שואב אבק?‬ ಯಾರು ಧೂಳು ಹೊಡೆಯುತ್ತಾರೆ? Yāru dhūḷu hoḍeyuttāre? 1
Y--u---ū-u-hoḍ--ut-āre? Yāru dhūḷu hoḍeyuttāre?
‫מי שוטף את הכלים?‬ ಪಾತ್ರೆಗಳನ್ನು ಯಾರು ತೊಳೆಯುತ್ತಾರೆ? Pātregaḷannu yāru toḷeyuttāre? 1
P--rega-an-u----u-toḷeyut--r-? Pātregaḷannu yāru toḷeyuttāre?

‫למידה מוקדמת‬

‫שפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות.‬ ‫זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים.‬ ‫אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן.‬ ‫הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות.‬ ‫והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים.‬ ‫יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם.‬ ‫גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים.‬ ‫יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם.‬ ‫וזה קשור להתפתחות המוח שלנו.‬ ‫אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4.‬ ‫הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה.‬ ‫מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח.‬ ‫קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו.‬ ‫בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר.‬ ‫יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת.‬ ‫הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים.‬ ‫חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה.‬ ‫אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה.‬ ‫רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים.‬ ‫מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות.‬ ‫בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות.‬ ‫ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה.‬ ‫כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות.‬ ‫הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות.‬ ‫יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות.‬ ‫כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי.‬ ‫לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu !‬