‫שיחון‬

he ‫ניקוי הבית‬   »   am ቤት ጽዳት

‫18 [שמונה עשרה]‬

‫ניקוי הבית‬

‫ניקוי הבית‬

18 [አስራ ስምንት]

18 [አስራ ስምንት]

ቤት ጽዳት

yebēti ts’idati

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היום יום שבת.‬ ዛሬ ቅዳሜ ነው። zarē k’idamē newi. 1
za-ē---i-amē--ew-. zarē k’idamē newi.
‫היום יש לנו זמן.‬ ዛሬ እኛ ጊዜ አለን። zarē inya gīzē āleni. 1
z--ē-in-- -----ā----. zarē inya gīzē āleni.
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬ ዛሬ እኛ ቤት እናፀዳለን። zarē inya bēti inat͟s’edaleni. 1
z--ē-i----b-t- --a-͟s’ed-l-ni. zarē inya bēti inat͟s’edaleni.
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬ እኔ መታጠቢያ ቤቱን እያፀዳው ነው። inē metat’ebīya bētuni iyat͟s’edawi newi. 1
i-ē metat---īya -ētu-i--ya-----da-i--ewi. inē metat’ebīya bētuni iyat͟s’edawi newi.
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬ የእኔ ባል መኪና እያጠበ ነው ye’inē bali mekīna iyat’ebe newi 1
y---n--ba-i--ek--- i-at’-be---wi ye’inē bali mekīna iyat’ebe newi
‫הילדים מנקים את האופניים.‬ ልጆቹ ሳይክሎችን እያፀዱ ናቸው። lijochu sayikilochini iyat͟s’edu nachewi. 1
lijoch- --y-k--och-ni --a-͟s’edu --ch-wi. lijochu sayikilochini iyat͟s’edu nachewi.
‫סבתא משקה את הפרחים.‬ ሴት አያቴ አበቦቹን ውሃ እያጠጣች ነው። sēti āyatē ābebochuni wiha iyat’et’achi newi. 1
sēt- ā-a----b---c-u-i -i-- -y-------c-i new-. sēti āyatē ābebochuni wiha iyat’et’achi newi.
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬ ልጆቹ የልጆችን ክፍል እያጸዱ ናቸው። lijochu yelijochini kifili iyats’edu nachewi. 1
lij----------o-h----kifil--i-a-----u --c--wi. lijochu yelijochini kifili iyats’edu nachewi.
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬ ባሌ የራሱን ጠረዼዛ እያፀዳ ነው። balē yerasuni t’ereዼza iyat͟s’eda newi. 1
b-l- yera-uni----re-za -ya-͟-’-da n-w-. balē yerasuni t’ereዼza iyat͟s’eda newi.
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬ እኔ ልብሶቹን ማጠቢያ ማሽን ውስጥ እያስገባው ነው። inē libisochuni mat’ebīya mashini wisit’i iyasigebawi newi. 1
i---lib-soc---i----’---y- mashi-i-wisi-’i i-asig-ba---newi. inē libisochuni mat’ebīya mashini wisit’i iyasigebawi newi.
‫אני תולה את הכביסה.‬ እኔ ልብስ እያሰጣው ነው። inē libisi iyaset’awi newi. 1
i-ē -----i-i--s--’-w- --w-. inē libisi iyaset’awi newi.
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬ እኔ ልብሶቹን እየተኮስኩኝ ነው። inē libisochuni iyetekosikunyi newi. 1
i-ē -i--s-ch-ni -ye-e--s-k--y--ne--. inē libisochuni iyetekosikunyi newi.
‫החלונות מלוכלכים.‬ መስኮቶቹ ቆሻሻ ናቸው። mesikotochu k’oshasha nachewi. 1
m---koto--u k’--ha-h- -ache--. mesikotochu k’oshasha nachewi.
‫הרצפה מלוכלכת.‬ ወለሉ ቆሻሻ ነው። welelu k’oshasha newi. 1
w------k’-shas---n--i. welelu k’oshasha newi.
‫הכלים מלוכלכים.‬ መመገቢያ እቃው ቆሻሻ ነው። memegebīya ik’awi k’oshasha newi. 1
memeg-bīy------wi-k’---a-----ewi. memegebīya ik’awi k’oshasha newi.
‫מי מנקה את החלונות?‬ መስኮቶቹን የሚያጸዳው ማን ነው? mesikotochuni yemīyats’edawi mani newi? 1
m--i-oto--u-i-y--ī-at-’edawi ---- --w-? mesikotochuni yemīyats’edawi mani newi?
‫מי שואב אבק?‬ ወለሉንስ የሚጠርገው ማን ነው? welelunisi yemīt’erigewi mani newi? 1
wel--unisi --mīt’-r-g-w--m-n--n-wi? welelunisi yemīt’erigewi mani newi?
‫מי שוטף את הכלים?‬ መመገቢያ እቃውንስ የሚያጥበው ማን ነው? memegebīya ik’awinisi yemīyat’ibewi mani newi? 1
me-e-e-ī-- i-’-wi---i-ye-ī-a-’i-ewi--a-- n---? memegebīya ik’awinisi yemīyat’ibewi mani newi?

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫למידה מוקדמת‬

‫שפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות.‬ ‫זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים.‬ ‫אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן.‬ ‫הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות.‬ ‫והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים.‬ ‫יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם.‬ ‫גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים.‬ ‫יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם.‬ ‫וזה קשור להתפתחות המוח שלנו.‬ ‫אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4.‬ ‫הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה.‬ ‫מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח.‬ ‫קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו.‬ ‫בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר.‬ ‫יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת.‬ ‫הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים.‬ ‫חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה.‬ ‫אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה.‬ ‫רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים.‬ ‫מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות.‬ ‫בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות.‬ ‫ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה.‬ ‫כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות.‬ ‫הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות.‬ ‫יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות.‬ ‫כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי.‬ ‫לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu !‬