‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   bn কাজকর্ম

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

৫৫ [পঞ্চান্ন]

55 [Pañcānna]

কাজকর্ম

kājakarma

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בנגלית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ আপনি কী কাজ করেন? āpani kī kāja karēna? 1
ā---i-k- kā-a--a-ēn-? āpani kī kāja karēna?
‫בעלי רופא.‬ আমার স্বামী একজন ডাক্তার ৷ Āmāra sbāmī ēkajana ḍāktāra 1
Ā--r------ī--kajana-ḍ-kt-ra Āmāra sbāmī ēkajana ḍāktāra
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ আমি পার্ট টাইম নার্সের কাজ করছি। āmi pārṭa ṭā'ima nārsēra kāja karachi. 1
āmi -ār----ā-ima --rsēr- k--a kara--i. āmi pārṭa ṭā'ima nārsēra kāja karachi.
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ আমরা খুব শীঘ্রই পেনশন পাব ৷ Āmarā khuba śīghra'i pēnaśana pāba 1
Ām-r- -h-b- śīgh-a'- --n-śana-pā-a Āmarā khuba śīghra'i pēnaśana pāba
‫אבל המיסים גבוהים.‬ কিন্তু কর খুব বেশী ৷ kintu kara khuba bēśī 1
k---u k-ra -hu----ēśī kintu kara khuba bēśī
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ এবং স্বাস্থ্য বীমা খুব ব্যায় সাপেক্ষ ৷ ēbaṁ sbāsthya bīmā khuba byāẏa sāpēkṣa 1
ēbaṁ s-ā-thy--bīmā---ub- by--a-s---k-a ēbaṁ sbāsthya bīmā khuba byāẏa sāpēkṣa
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ তুমি কী হতে চাও? tumi kī hatē cā'ō? 1
tumi-kī --tē----ō? tumi kī hatē cā'ō?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ আমি একজন ইঞ্জিনিয়ার (প্রকৌশলী) হতে চাই ৷ Āmi ēkajana iñjiniẏāra (prakauśalī) hatē cā'i 1
Ām- ēka--na---ji---ā-a ----k-uś--ī- -a-- c-'i Āmi ēkajana iñjiniẏāra (prakauśalī) hatē cā'i
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ আমি বিশ্ববিদ্যালয়ে পড়তে চাই ৷ āmi biśbabidyālaẏē paṛatē cā'i 1
ā-i biśb-b-d--l-ẏ--p--at- --'i āmi biśbabidyālaẏē paṛatē cā'i
‫אני מתמחה.‬ আমি একজন শিক্ষানবীশ৤ āmi ēkajana śikṣānabīśa৤ 1
ā-i-ē-a---a ś-kṣ-nabī--৤ āmi ēkajana śikṣānabīśa৤
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ আমি বেশী রোজগার করি না ৷ āmi bēśī rōjagāra kari nā 1
ām---ēśī-------r----r--nā āmi bēśī rōjagāra kari nā
‫אני עושה התמחות בחול.‬ আমি বিদেশে প্রশিক্ষণ নিচ্ছি ৷ āmi bidēśē praśikṣaṇa nicchi 1
āmi---dē------śikṣaṇ- n-cchi āmi bidēśē praśikṣaṇa nicchi
‫זה המנהל שלי.‬ উনি আমার বড় সাহেব ৷ uni āmāra baṛa sāhēba 1
uni -m--a--a----āhē-a uni āmāra baṛa sāhēba
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ আমার সহকর্মীরা ভাল ৷ āmāra sahakarmīrā bhāla 1
ām-ra--ahaka-mī-- -h--a āmāra sahakarmīrā bhāla
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ আমরা রোজ দুপুরে ক্যাফেটেরিয়াতে যাই ৷ āmarā rōja dupurē kyāphēṭēriẏātē yā'i 1
ā-ar- rōj--d-p-r- -y-ph---riẏātē y--i āmarā rōja dupurē kyāphēṭēriẏātē yā'i
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ আমি একটা চাকরী খুঁজছি ৷ āmi ēkaṭā cākarī khum̐jachi 1
āmi-----ā c----ī--h--̐jachi āmi ēkaṭā cākarī khum̐jachi
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ আমার গত এক বছর ধরে চাকরী নেই ৷ āmāra gata ēka bachara dharē cākarī nē'i 1
ā-ā-a -a-a --a-b--har--d-a-ē-cāk-r- nē-i āmāra gata ēka bachara dharē cākarī nē'i
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ এই দেশে অনেক বেশী সংখ্যক বেকার লোক আছেন ৷ ē'i dēśē anēka bēśī saṅkhyaka bēkāra lōka āchēna 1
ē-i-d-śē -nē-a---śī -a-khy--a-b-k-r--lōka--c-ē-a ē'i dēśē anēka bēśī saṅkhyaka bēkāra lōka āchēna

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬